מי היה מאמין???
אלברט איינשטיין לא דיבר עד גיל ארבע ולא ידע לקרוא עד גיל שבע. הוא תואר על ידי מוריו, כאיטי בחשיבה, בעל שכל חלש ונתון לחלומות טיפשיים.
הפסל המפורסם רודן כונה על ידי אביו כאידיוט, על ידי דודו כבלתי ניתן לחינוך, כתלמיד גרוע על ידי מוריו, ונדחה שלוש פעמים בבחינות הקבלה בבית ספר לאומנות.
וולט דיסני פוטר על ידי העיתון בגלל מחסור ברעיונות.
לעיתים אנו נתקלים בבעיות בחיינו וחושבים: לו היה לי פתרון, הכל היה נראה טוב יותר...
אבל לא חושבים להביא את הבעיות אל הילדים אשר עולמם ודמיונם עדיין פתוח ורחב ואינו מקובע כמו שלנו – המבוגרים.
בשיעורי מדעים, אני שמה דגש על לימוד תהליך פתרונות טכנולוגים לבעיות קיומיות כדי להגיע למצב "רצוי" ממצב "מצוי".
התלמידים עוברים תהליך ארוך בעל שלבים שונים בתהליך לפיתוח מוצר פרי דמיונם.
פעילות כזו מאתגרת ודורשת מיומנות מתאימה, דורשת יכולת ריכוז במשימה ומשוב קבוע מעמיתים והמנחה/מורה.
כשתלמיד נהנה בזמן הכנת המשימה הוא חווה איבוד מודעות עצמית ושינוי תחושת הזמן – מוטיבים המגבירים את ההנאה מהלימוד ומכאן גם את ההנעה בתהליך הלמידה.
דמיון ויצירתיות באים כאן לידי ביטוי באופן חופשי ומוחלט והשמים הם הגבול...
במקום רחוק, מעבר לים הגדול, ישנו מקום סודי שם אנשים מפתחים כבר עכשיו את "הדבר הבא"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה