"אני
לא מבינה למה את מתכוונת בדרך שלך. כל הדרכים כאן שייכות לי, "אמרה המלכה לאליס אי שם בארץ הפלאות" (לואיס
קרול).
ציטוט זה משקף בעיני את התפיסה הריכוזית והלא שיתופית אשר עדיין נתפסת כלגיטימית במחוזות מסוימים.רשומה זו מהווה נדבך נוסף בדיון על שיתוף ושיתופיות בלמידה והוראה, בהמשך למאמרון של ענבל סמית: "סיכום הטרילוגיה ההיסטורית: הקיבוץ והלמידה השיתופית", התמורות שעברו על העולם בעידן המידע וההתפתחות המהירה של טכנולוגיות המידע והתקשורת, שינו את מרחב קיומו של האדם, סביבתו החברתית, התרבותית ודרכי חשיבתו. בהיותן רלוונטיות ביותר לתהליכים מרכזיים של למידה והוראה, לא נותר לנו אלא לערוך שינוי בתפיסה הפדגוגית המסורתית.
הגוונים בהוראה ובלמידה, נעים על רצף התפיסה הפדגוגית של ההוראה. קוטב אחד הוא הפדגוגיה של מבנה ההוראה ומנגד - קוטב הפדגוגיה של מהות ההוראה.
הפדגוגיה של מבנה ההוראה מכילה פעילויות המארגנות את מהלך העבודה בעוד שהפדגוגיה של מהות ההוראה, מחבקת ומכילה שימוש במגוון כלי חשיבה כגון מיומנויות מסדר חשיבה גבוה, שימוש בנטיות חשיבה ושניהם יחד לכדי יצירת הפנמה והבנה של הלמידה. מיומנויות המאה ה-21 מתמקדות בשלושה תחומים מרכזיים שהפדגוגיה החדשנית אמורה לתת להם מענה (מתוך: התאמת מערכת החינוך למאה ה-21, תכנית עבודה, משרד החינוך, אפריל 2010 : (* מיומנויות חשיבה מסדר גבוה – יצירתיות וחדשנות, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות וקבלת החלטות* מיומנויות של עבודה שיתופית – עבודת צוות, תקשורת ושיתופיות, אחריות אישית וחברתית.*
מיומנויות לטיפול במידע הדיגיטלי והתקשורתי – אוריינות מידע, אוריינות אמצעי תקשורת ואוריינות טכנולוגיות תקשוב.
תפיסת הלמידה כ"תהליך אישי מודע ומושכל המתרחש בהקשר חברתי בתוך יחסי גומלין מבוגרים משמעותיים ועם בני קבוצת השווים" (חוזר מנכ"ל, נוב', 2008) וכן עם חומרים, מערכות וכלים בכלל ועם מערכות וכלים טכנולוגיים בפרט (סלומון 2000), מתייחס לייעודו של בית הספר כמאפשר "לתלמידים לחשוב, לרכוש מיומנויות של טיפול אינטליגנטי במידע ולהפוך אותו לידע, ולא להטביע אותם במידע." (סלומון 2000).
על מנת להפוך את השינויים בפדגוגיה מהותית לקיימים במובן המעשי ולא רק ברמת הצהרות ומטרות, יש להכשיר את הסטודנטים במוסדות האקדמיים ללמידה שיתופית. אל העולם האקדמי מגיע כל סטודנט עם פרופיל אישיותי שונה המכיל מטרות וסל תכונות כמו מוטיבציה, סדר, דייקנות, מסירות טוטאלית, הישגיות ויצירתיות במידות משתנות. ישנם סטודנטים בעלי ענווה אינטלקטואלית, סתגלנות קוגניטיבית ונטיה לרוחב אופקים. לסטודנטים אלו נטייה ליצירתיות, שימוש בדמיון, פתיחות דעת מחשבתית, ראייה מעבר לנתון ובחינת הנחות יסוד ונקודות מבט חלופיות. סטודנטים אלו הם אמפאתיים ובעלי יכולת הקשבה לאחרים, הם יחפשו את חוכמת ההמונים וישאפו לסיעור-מוחות עם הסטודנטים האחרים.ישנם סטודנטים בעלי נטייה לסקרנות אינטלקטואלית ויכולת למסוגלות עצמית. סטודנטים אלו אופטימיים, נוקטים עמדה פעילה, מגשימים את עצמם ובעלי כושר הסתגלות למצבים משתנים. אנשים בעלי תחושת מסוגלות גבוהה משקיעים אנרגיה רבה בעבודתם, מתמידים בה לאורך זמן, יוזמים, מציבים לעצמם מטרות מאתגרות יותר וממשיכים לפעול גם לנוכח קשיים או כישלון.סטודנטים בעלי נטייה להבהרה חשים דחף לשיפור תוצרים, יש בהם צורך לחדד מושגים, תפיסות ודוגמאות ויכולת לשחזר רעיונות של אחרים. לבעלי נטייה זו כישרון להבין ולהביע רעיונות בבהירות ומיומנות ליישמם. סטודנטים אחרים ינטו לתכנון ולחשיבה אסטרטגית כשהם מציבים יעדים, מכינים תכניות וחושבים מראש בחשיבה מאורגנת ושיטתית. יהיו גם סטודנטים אשר להם נטייה לזהירות אינטלקטואלית יחד עם דיוק וחדות פנימית. אלו הסטודנטים אשר מגדירים מטרות, מתכננים אסטרטגיות לפתרון בעיות הניצבות לפניהם, שואפים לדייקנות, לבהירות ולמושלמות בביצועיהם, מקפידים על דיוק בשפה אשר לה תפקיד חיוני בפיתוח חשיבה ביקורתית. סטודנטים בעלי כשרון להעריך את ההליכים שננקטו, מחפשים נימוקים והם בעלי צורך להעריך את השגת המטרה ואת הטיפול במכשולים וטעויות. הם מחפשים ראיות מוצקות לטיעונים ומבחינים בין סיבה לתולדה. לקבוצה האחרונה, משתייכים סטודנטים בעלי נטייה למטה קוגניטיביות. בעלי נטייה זו, מסוגלים לכוון ולווסת את מסלולי ההתרחשויות והאירועים שהם חווים, לנהל בקרה על פעולותיהם בהווה ומקפידים לקיים רפלקציה והסקת מסקנות על פעולותיהם בעבר. הם לומדים מתוך ניסיונם ומסוגלים להסיק משמעות מהתנסות אחת וליישמה במצבים חדשים. מעוף אווזי הבר, יכול להוות דוגמה למשימה בה כביכול מתקיים תהליך של קולבורציה אבל בעצם מתקיימת פעילות קואופרטיבית. אצל אווזי הבר, ישנו המנהיג הנושא בנטל העיקרי של ההובלה. כאשר הוא מתעייף הוא עובר לסוף המבנה ואת מקומו תופס אוז אחר. הטיסה יחד, מקנה לשאר חברי הלהקה את היתרון של הפחתת החיכוך עם האויר מצד אחד ואת האפשרות להגביה עוף בזכות משק כנפיו של האווז שלפניו. טיסה במבנה כזה, יעילה ומהירה בכ -70% ממעופו של אוז בודד וכך גדל טווח מעופה של הלהקה כולה. כאשר סוטה אחד האווזים, הוא חש בהתגברות החיכוך בינו לבין האוויר וממהר לתקן את מסלולו על מנת להנות מתנאי מעוף משופרים. כאשר אחד מחברי הלהקה אינו חש בטוב חבר אחר מגבה אותו. חברי הלהקה נוהגים לעודד את מנהיגם בעת הטיסה בקריאות עידוד "קריאות אוזי הבר".
יש לקחת בחשבון, שתמיד יהיו כאלו אשר ינצלו את סגנון הלמידה השיתופי על מנת "לעוף על גבם של האחרים". עם זאת, ייתכן שלשיתופיות אשר לה קשת של גוונים יתרונות חבויים. לדוגמה, מקרה בו סטודנט אחד דומיננטי יותר מחברו, יתכן שהתנהלות זו תעצים אצלו נטיות אשר לא היו באות לידי ביטוי במידה והשיתופיות הייתה שווה. ובכל זאת, כחלק ממיומנויות המאה ה- 21, סבורה אני שחשוב לפתח יכולות של חשיבה בדמות ניהול קולוברציה. למידה שיתופית של סטודנטים בעלי נטיות חשיבה שונות, תביא לסינרגיה בלמידה ובהבנה. על המרצים/מנחים לתת את תשומת הלב למבנה המשימה על מנת לוודא שהתוצר יהיה פרי של קולובורציה וקואופרציה גם יחד.
ציטוט זה משקף בעיני את התפיסה הריכוזית והלא שיתופית אשר עדיין נתפסת כלגיטימית במחוזות מסוימים.רשומה זו מהווה נדבך נוסף בדיון על שיתוף ושיתופיות בלמידה והוראה, בהמשך למאמרון של ענבל סמית: "סיכום הטרילוגיה ההיסטורית: הקיבוץ והלמידה השיתופית", התמורות שעברו על העולם בעידן המידע וההתפתחות המהירה של טכנולוגיות המידע והתקשורת, שינו את מרחב קיומו של האדם, סביבתו החברתית, התרבותית ודרכי חשיבתו. בהיותן רלוונטיות ביותר לתהליכים מרכזיים של למידה והוראה, לא נותר לנו אלא לערוך שינוי בתפיסה הפדגוגית המסורתית.
הגוונים בהוראה ובלמידה, נעים על רצף התפיסה הפדגוגית של ההוראה. קוטב אחד הוא הפדגוגיה של מבנה ההוראה ומנגד - קוטב הפדגוגיה של מהות ההוראה.
הפדגוגיה של מבנה ההוראה מכילה פעילויות המארגנות את מהלך העבודה בעוד שהפדגוגיה של מהות ההוראה, מחבקת ומכילה שימוש במגוון כלי חשיבה כגון מיומנויות מסדר חשיבה גבוה, שימוש בנטיות חשיבה ושניהם יחד לכדי יצירת הפנמה והבנה של הלמידה. מיומנויות המאה ה-21 מתמקדות בשלושה תחומים מרכזיים שהפדגוגיה החדשנית אמורה לתת להם מענה (מתוך: התאמת מערכת החינוך למאה ה-21, תכנית עבודה, משרד החינוך, אפריל 2010 : (* מיומנויות חשיבה מסדר גבוה – יצירתיות וחדשנות, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות וקבלת החלטות* מיומנויות של עבודה שיתופית – עבודת צוות, תקשורת ושיתופיות, אחריות אישית וחברתית.*
מיומנויות לטיפול במידע הדיגיטלי והתקשורתי – אוריינות מידע, אוריינות אמצעי תקשורת ואוריינות טכנולוגיות תקשוב.
תפיסת הלמידה כ"תהליך אישי מודע ומושכל המתרחש בהקשר חברתי בתוך יחסי גומלין מבוגרים משמעותיים ועם בני קבוצת השווים" (חוזר מנכ"ל, נוב', 2008) וכן עם חומרים, מערכות וכלים בכלל ועם מערכות וכלים טכנולוגיים בפרט (סלומון 2000), מתייחס לייעודו של בית הספר כמאפשר "לתלמידים לחשוב, לרכוש מיומנויות של טיפול אינטליגנטי במידע ולהפוך אותו לידע, ולא להטביע אותם במידע." (סלומון 2000).
על מנת להפוך את השינויים בפדגוגיה מהותית לקיימים במובן המעשי ולא רק ברמת הצהרות ומטרות, יש להכשיר את הסטודנטים במוסדות האקדמיים ללמידה שיתופית. אל העולם האקדמי מגיע כל סטודנט עם פרופיל אישיותי שונה המכיל מטרות וסל תכונות כמו מוטיבציה, סדר, דייקנות, מסירות טוטאלית, הישגיות ויצירתיות במידות משתנות. ישנם סטודנטים בעלי ענווה אינטלקטואלית, סתגלנות קוגניטיבית ונטיה לרוחב אופקים. לסטודנטים אלו נטייה ליצירתיות, שימוש בדמיון, פתיחות דעת מחשבתית, ראייה מעבר לנתון ובחינת הנחות יסוד ונקודות מבט חלופיות. סטודנטים אלו הם אמפאתיים ובעלי יכולת הקשבה לאחרים, הם יחפשו את חוכמת ההמונים וישאפו לסיעור-מוחות עם הסטודנטים האחרים.ישנם סטודנטים בעלי נטייה לסקרנות אינטלקטואלית ויכולת למסוגלות עצמית. סטודנטים אלו אופטימיים, נוקטים עמדה פעילה, מגשימים את עצמם ובעלי כושר הסתגלות למצבים משתנים. אנשים בעלי תחושת מסוגלות גבוהה משקיעים אנרגיה רבה בעבודתם, מתמידים בה לאורך זמן, יוזמים, מציבים לעצמם מטרות מאתגרות יותר וממשיכים לפעול גם לנוכח קשיים או כישלון.סטודנטים בעלי נטייה להבהרה חשים דחף לשיפור תוצרים, יש בהם צורך לחדד מושגים, תפיסות ודוגמאות ויכולת לשחזר רעיונות של אחרים. לבעלי נטייה זו כישרון להבין ולהביע רעיונות בבהירות ומיומנות ליישמם. סטודנטים אחרים ינטו לתכנון ולחשיבה אסטרטגית כשהם מציבים יעדים, מכינים תכניות וחושבים מראש בחשיבה מאורגנת ושיטתית. יהיו גם סטודנטים אשר להם נטייה לזהירות אינטלקטואלית יחד עם דיוק וחדות פנימית. אלו הסטודנטים אשר מגדירים מטרות, מתכננים אסטרטגיות לפתרון בעיות הניצבות לפניהם, שואפים לדייקנות, לבהירות ולמושלמות בביצועיהם, מקפידים על דיוק בשפה אשר לה תפקיד חיוני בפיתוח חשיבה ביקורתית. סטודנטים בעלי כשרון להעריך את ההליכים שננקטו, מחפשים נימוקים והם בעלי צורך להעריך את השגת המטרה ואת הטיפול במכשולים וטעויות. הם מחפשים ראיות מוצקות לטיעונים ומבחינים בין סיבה לתולדה. לקבוצה האחרונה, משתייכים סטודנטים בעלי נטייה למטה קוגניטיביות. בעלי נטייה זו, מסוגלים לכוון ולווסת את מסלולי ההתרחשויות והאירועים שהם חווים, לנהל בקרה על פעולותיהם בהווה ומקפידים לקיים רפלקציה והסקת מסקנות על פעולותיהם בעבר. הם לומדים מתוך ניסיונם ומסוגלים להסיק משמעות מהתנסות אחת וליישמה במצבים חדשים. מעוף אווזי הבר, יכול להוות דוגמה למשימה בה כביכול מתקיים תהליך של קולבורציה אבל בעצם מתקיימת פעילות קואופרטיבית. אצל אווזי הבר, ישנו המנהיג הנושא בנטל העיקרי של ההובלה. כאשר הוא מתעייף הוא עובר לסוף המבנה ואת מקומו תופס אוז אחר. הטיסה יחד, מקנה לשאר חברי הלהקה את היתרון של הפחתת החיכוך עם האויר מצד אחד ואת האפשרות להגביה עוף בזכות משק כנפיו של האווז שלפניו. טיסה במבנה כזה, יעילה ומהירה בכ -70% ממעופו של אוז בודד וכך גדל טווח מעופה של הלהקה כולה. כאשר סוטה אחד האווזים, הוא חש בהתגברות החיכוך בינו לבין האוויר וממהר לתקן את מסלולו על מנת להנות מתנאי מעוף משופרים. כאשר אחד מחברי הלהקה אינו חש בטוב חבר אחר מגבה אותו. חברי הלהקה נוהגים לעודד את מנהיגם בעת הטיסה בקריאות עידוד "קריאות אוזי הבר".
יש לקחת בחשבון, שתמיד יהיו כאלו אשר ינצלו את סגנון הלמידה השיתופי על מנת "לעוף על גבם של האחרים". עם זאת, ייתכן שלשיתופיות אשר לה קשת של גוונים יתרונות חבויים. לדוגמה, מקרה בו סטודנט אחד דומיננטי יותר מחברו, יתכן שהתנהלות זו תעצים אצלו נטיות אשר לא היו באות לידי ביטוי במידה והשיתופיות הייתה שווה. ובכל זאת, כחלק ממיומנויות המאה ה- 21, סבורה אני שחשוב לפתח יכולות של חשיבה בדמות ניהול קולוברציה. למידה שיתופית של סטודנטים בעלי נטיות חשיבה שונות, תביא לסינרגיה בלמידה ובהבנה. על המרצים/מנחים לתת את תשומת הלב למבנה המשימה על מנת לוודא שהתוצר יהיה פרי של קולובורציה וקואופרציה גם יחד.
