יום שישי, 27 במאי 2011

איך נולד עלילון?


במסגרת שיעורי שפה/עברית/אוריינות (בכל שנה השם משתנה ומתעדכן...), נחשפים הלומדים לסוגות שונות של טקסטים כגון: שירה, סיפור קצר, טקסט מידעי, טקסט מפעיל ועוד.

אחת הסוגות הנלמדות היא העלילון (קומיקס בלועזית).

הפירוק של סיפור לסיטואציות קצרות תוך שימוש בבועות דיבור ובבועות חשיבה או הרגשה, תומך, בין היתר, בלומדים צעירים וגם בלומדים בוגרים יותר בעלי רמות למידה שונות.
באמצעות סוגה זו ניתן גם לפתח כישורים חברתיים-תקשורתיים, במיוחד בהקשר של ה Theory Of Mind. התבוננות בסיטואציה חברתית "ממרחק" מקלה על הלומדים את ההתמודדות איתה.
חסרונותיה של סוגה זו, בעיני, היא כשהלומדים מתבקשים ליישם את הידע שלמדו באמצעות הכנת עלילון כשאז, ההתמקדות וההתכווננות של הלומדים לחלק הויזואלי/ציורי דומיננטי יותר מהעשייה בחלק של הכתיבה עצמה.
גם לסוגייה זו ניתן למצוא מענה בסביבה הדיגיטלית.


באתר מדברים קומיקס של מט"ח ניתן להכין בקלות סיפור עלילון בצורה נכונה ומזמנת כשללומדים יש מרחב גדול של אנימציות, רקעים, דמויות, בועות דיבור וכדומה, דבר התומך בבניית יצירה פרטית משלהם מצד אחד תוך השארת מקום וזמן למיקוד בסיפור עצמו, מצד שני.

אתר נוסף העושה צעד קדימה, חורג במעט מהכוונות המקוריות של השימוש בסוגת העלילון אבל מעניין בפני עצמו.
כאן ניתן ליצור בקלות הנפשת אנימציה בתלת מימד, כולל דיבוב של הדמויות בטקסט כתוב שהלומד מחליט עליו.  xtranormal (האתר באנגלית):
 


יום שלישי, 24 במאי 2011

כוחן של מילים

בקורס "למידה וחשיבה" שוחחנו הרבה על חשיבות השפה. השפה היא הכלי המרכזי בו אנו משתמשים למטרות ייצוגיות ותקשורתיות ולהעברת מידע הן ברמה הבין אישית וברמת תקשורת-ההמונים.  
טומסלו 1999, וויגוצקי 1978 טענו  שרק יצורי אנוש פיתחו מיומנויות ומוטיבציות קוגניטיביות מורכבות כדי לשתף פעולה במיזמים/ מטלות משותפות – החל משיחה דרך בניית בית משותף ועד שיתוף בטקסים דתיים.
מימד זה של שיתוף פעולה נותן לבני אנוש את האיכויות הייחודיות ביותר של קוגניציה ושל חיים תרבותיים.
לדעת  טומסלו, הפקטור החברתי והמוטיבציוני אצל האדם בניגוד לבעלי חיים אחרים, חזק ומולד ומסביר את הצורך העצום בתקשורת.

מצרפת סרטון הממחיש את כוחן של מילים ואת החשיבות שלהן לתקשורת בין אנשים.



יום שני, 23 במאי 2011

שנת השפה העברית - ברשת...


ב"עולם הישן" היו שתי שפות עיקריות: השפה הדבורה ובמהלך השנים הצטרפה גם השפה הכתובה. 
עם התרחבות העידן הטכנולוגי "העולם החדש"  נוצרה שפה חדשה בתרבות האינטרנט – השפה הדיגיטלית שלה מאפיינים ייחודיים (נדיפות האותיות, פירוק הטקסט, מדיה, קישוריות, יצירה ופרסום ושיתופיות).
השפה הדיגיטלית נוכחת בתקשורת של התלמידים של היום ("ילידים") הגדלים בסביבה הטכנולוגית הדיגיטלית, (פרנסקי  Prensky, 2001)) - (digital natives.

שפת האינטרנט מכילה בתוכה תת שפות רבות: שפה כתובה, שפה חזותית, שפה דבורה, שפה דינמית ועוד. 

השנה היא שנת השפה העברית. 

מה היה אומר אליעזר בן יהודה על החידושים הבאים של סבתא סעדה?

APPLE - תפוח, מיקרוסופט - מיקרוגל, GOOGLE - גולגול, פייסבוק - בוקבוק, טוויטר - קוויקר, YAHOO - מיאהו, יוטיוב - יוביוב.



יום ראשון, 22 במאי 2011

עוד תובנות על פרופיל מקצועי בפייסבוק

במסגרת הקורס של ד"ר אלון הסגל במכללה ללימודים אקדמים באור יהודה וכמו שכבר ציינתי בפוסט הקודם,

הומלץ לנו לפתוח פרופיל מקצועי בפייסבוק.

מעבר להפרדה שנוצרת בעת יצירת פרופיל מקצועי, בין החיים הפרטיים למקצועיים (אני נזהרת מלהשתמש במונח "פרטיות" - עוד על כך בפוסט הקודם...) יש כאן מקור ידע נרחב שקשה היה מאוד להגיע אליו בדרך אחרת.

בפרופיל המקצועי יצרתי לי רשת של "עמיתים" (כך אני מכנה אותם במקום חברים) כשאני "מציעה חברות" לאנשים רבים שיש לנו עניין מקצועי משותף (וחברים משותפים) ושאיני מכירה אותם במונחים של "העולם הישן".
מה שלא עשיתי בפרופיל הרגיל שלי בו אני מתחברת בעיקר לאנשים שאני מכירה "מהעולם הישן".

אני מועשרת בכל שעה מחדש מזרם המאמרים, קישורים, מחקרים, מצגות, סביבות למידה ועוד ועוד שזורמים אלי.

הצלחתי למצוא משמעות חדשה לפייסבוק וזוהי בעיני המשמעות האמיתית של הרשת החברתית.

מעצם יצירת הרשת הזאת שאני טווה סביבי אני מייצרת לי ערוץ מידע מותאם לי בדיוק ובמקום שאחפש את המידע המקצועי בכל רחבי הרשת הגלובלית הוא פשוט מגיע אלי. (שליטה - כבר אמרנו??)

תודה לד"ר אלון הסגל.

יום שבת, 21 במאי 2011

אם תרצו אין זו אגדה: הרצל פוגש את צוקרברג

במסגרת הלימודים לתואר שני בתקשוב התבקשנו לנתח סביבה לימודית ובמקביל להכין יחידת לימוד מקוונת.


הסביבה הלימודית שבחרתי לנתח היא cityville שאחת ממטרות הלמידה בה היא ניהול ופיתוח עיר תוך שיתוף פעולה עם עמיתים ברשת חברתית.
יחידת הלימוד שבניתי היא בנושא הדגל עם דגש על הרצל.

היום ראיתי פרסום למשחק בשם "הרצלוויל" אותו הפיקו “מעגל תנועות הנוער הציוניות חלוציות מגשימות”. 
במשחק זה מטרת הגולש היא להוביל את הרצל בהגשמת החזון הציוני. בכל פלטפורמה מחכים לו חלוצים (למעשה, חברי פייסבוק) אשר עליו לאסוף כדי להקים את החברה החדשה בארץ ישראל.

נפלא!  

הרצלוויל

הרצל / להקת גייסות השריון






נקודת מבט על הפרטיות שהלכה לעולמה (הלא וירטואלי..)

לפני כשבועיים הוזמנתי להרצאה של ד"ר אברום רותם. נושא ההרצאה היה "פייסבוק - הטוב, הרע והמכוער".
בהרצאה דובר על היתרונות והחסרונות של שילוב הרשת החברתית הזו בחינוך תוך דגש על שימת לב לרמת השיתוף האישי.
כיום, בעידן הדיגיטלי בו ישנן מצלמות אבטחה ומעקב בכל מקום, במרכזי הקניות, בחלק מהרחובות, במוסדות ציבוריים ופרטיים ועוד, עובר גבול שקוף ודק (בתצורת פס רחב...) בין המציאות והעולם הוירטואלי.

כשאנו, אנשי חינוך, משתמשים ברשת חברתית עלינו לשים לב באופן מיוחד למידע שאנו משתפים.

תמונות אישיות, מידע פרטי שאינו קשור לעבודה וכדומה.
בנוסף, הקלות הבלתי נסבלת של לחיצה על כפתור ה"לייק" מתייג ומסווג אותנו ומכאן חשיפה לכל החברים של החברים ושל החברים שלהם וכדומה.

במסגרת הקורס "שיטות וכלי חיפוש מתקדמים" המליץ ד"ר הסגל לפתוח פרופיל נוסף - מקצועי, בו ה"חברים" או "השותפים לידע" הם אנשים מהתחום המקצועי בלבד.
עדיין, ניתן בקלות להגיע לכל מידע שקיים ברשת האינטרנט ויש לשים לב להתנהלות שלנו שהפכה בעצם לפומבית.
האשלייה היא שאנו מול מסך מחשב דומם ופרטי שלנו ואנו משתפים מידע, חוויות אישיות וכדומה.
ניתן להשוות זאת להליכה מול חלונות ראווה שאטומים לצד אחד: אנו מסתכלים על עצמנו כבמראה אבל הנמצאים בצד השני רואים הכל וזהו בעצם חלון ראווה שקוף.

המטרה שלי היא לא להפחיד אלא להאיר ולעורר.
יש להתנהג ברשת בדיוק כמו שתתנהגו במקום העבודה ולזכור ש"דברים שרואים מכאן... רואים גם משם..." 

שינוי הגדרות פרטיות בפרופיל האישי


סרטון סאטירי על מאגרי מידע ופרטיות


 

ועוד אחד...

 


יום חמישי, 19 במאי 2011

מענה לשונות בסביבה לימודית


במהלך לימודי בשנה האחרונה, הבנתי את המשמעות והחשיבות של שילוב מדיות נוספות בתכנון ובניית יחידות לימוד ו/או סביבות למידה.

סביבת למידה אשר נותנת מקום לקידום וטיפוח חשיבה יצירתית וחדשנית ומעודדת יוזמה אישית תוביל למוטיבציה ללמידה שהיא אחת מאבני היסוד של החינוך המיטבי ומכאן להעצמה אישית של הלומד. 

מטרה זו ניתן לקדם באמצעות השימוש בטכנולוגיה אשר מרחיב את הסביבה הלימודית מעבר לגבולות הזמן, המקום של הכיתה וקבוצות לומדים ומאפשר עבודה בתנאים המותאמים ללומדים השונים.

שילוב של אלמנטים טכנולוגים שונים בעת תכנון ועיצוב יחידת לימוד מקוונת, הופך את הסביבה/ היחידה לאותנטית ורלוונטית ואת העולם האקדמי לחלק בלתי נפרד מעולם הלומדים.

ברשומה זו אציין את האתר "יוטיוב" אליו ניתן להתייחס כאל סביבת למידה בעלת אפשרויות רבות לקידום מיומנויות המאה ה 21 אצל הלומדים.

האתר שנוסד לפני פחות מעשור במטרה  להעביר קובצי וידאו ושמע גדולים בקלות דרך האינטרנט הפך היום להיות האתר השלישי הנצפה ביותר בעולם.

לא אדון כאן ביתרונות ובחסרונות של האתר עצמו בעקבות התוכן שנוצק על ידי הגולשים עצמם לרשת, כי אם באפשרות לשלב כלי/ סביבה זו בבניית יחידת לימוד מקוונת.

בעזרת סרטונים שונים שישובצו ביחידה ניתן לחשוף את הלומדים למידע חדש בצורה ויזואלית ומעניינת וכמובן ניתן להעלות סרטונים שיופקו כתוצרי למידה של הלומדים.

מצרפת סרטון שמסביר באופן טכני כיצד להטמיע סרטון יו טיוב באתר/בלוג.


ואנקדוטה קטנה וחינוכית...
סרטון נחמד בשם: "ריקוד חתונה".
בסרטון זה מצולם חלק מחתונה כשברקע מתנגן שיר של הזמר כריס בראון (זמר שנהג באלימות כלפי חברתו - הזמרת ריהנה). הסרטון המשעשע נצפה הרבה פעמים והחתן והכלה החליטו לרתום זאת לצדקה וביקשו מכל צופה שאהב את הסרטון לתרום דולר אחד למלחמה נגד אלימות.
הם הצליחו לגייס מעל 40 אלף דולר!






יום שבת, 7 במאי 2011

מורה מקוון - בניית יחידה מקוונת במסגרת הדרכה


במסגרת עבודתי כמדריכת תקשוב אני עוברת יחד עם הצוותים המודרכים תהליך מעניין של התפתחות מקצועית ואישית בהוראה ולמידה מקוונת.
אחת המטרות הראשונות היא השינוי המהותי בתפיסת תפקיד המורה יחד עם שינוי עמדתו ביחס לעצמו וליכולתו.
כיום, השילוב ההולך וגובר של טכנולוגיות המידע והתקשורת בסביבת העבודה של המורה, מעמידים אותו במצב של "להיות או לחדול".
המורים המשתלמים בתכניות השונות כגון "מחשב לכל מורה" וכדומה מחויבים לבנות יחידת לימוד מקוונת כשחלקם עדיין לא רכשו מספיק ידע, כלים, שיטות ובכלל את ההבנה של התפיסה באשר למהו ומיהו מורה מקוון.
במסגרת ההדרכה חשוב לי להדגיש שלא הצד הטכנולוגי הוא במוקד אלא דווקא ההיבט הפדגוגי.
השבוע באחד המפגשים סיימנו תהליך של בניית יחידה מקוונת. הצוות שפיתח אותה גילה פאסימיות רבה בתחילת התהליך בצורך של שילוב המחשב לצרכי הוראה ולמידה, חלק מהסיבות היו חוסר שליטה של הצוות עצמו במיומנויות המחשב והתנגדות וחוסר אמון בגישה זו להוראה ולמידה.
במהלך ההדרכות התנסו ונחשפו המורים לכלים פדגוגים שונים, סביבות למידה סגורות ופתוחות, יחידות לימוד מקוונות מוכנות וכדומה.
הם ראו את התועלת בלמידה שמתגברת בשילוב פעילויות מקוונות והמוטיבציה שלהם עלתה במהלך הפיתוח של הפעילות המקוונת שלהם.
הצוות שבנה את היחידה זכה בהכרה מצד עמיתיו לחדר המורים. האפשרות לקבל מענק כספי על העבודה המאומצת במסגרת "קול קורא" הגבירה אפילו עוד יותר את המוטיבציה.
הכרת התודה מבחינתי היתה הרצון שלהם להמשיך ולפתח עוד יחידות מקוונות בתחומי דעת שונים.