יומן מצולם המתעד את ההיסטוריה בהתהוותה. כך נראים רגעיה הקטנים של המחאה הגדולה: "העם דורש צדק חברתי"
השבוע ביקרתי ב"עיר האוהלים". מפגן מחאה עצום של מעמד הביניים.
מגוון רחב מאוד של אנשים בגילאים שונים, בעלי רקע שונה שלכולם אותה מטרה – להביא לשינוי חברתי.
חלקם משוחחים, חלקם שרים ומנגנים ורבים נואמים כשהם משתמשים בעזרים דיגיטליים (מחשבים ניידים, מצגות, מקרנים וכד').
זו ממש עיר: יש בה ספריה, מסעדה, בית ספר, הרצאות מעשירות והכל בחינם (שיתוף בין כולם – ממש קיבוץ באמצע העיר).
בזמן ההליכה ברחוב חשתי באנרגיות עצמות של כוח, מוטיבציה ונחישות. איש איש בדרכו ובמחאתו אבל לפחות למראית עיין נראה כי מתנהל באוירה מכבדת.
דור הילידים הישראלי לא המציא את המחאה שהתחילה ברשת החברתית. קדמו להם התוניסאים, המצרים ועוד, אבל ילידים דיגיטלים אלו הביאו את הבשורה לישראל בעוצמות חדשות.
חכמת ההמונים עברה מדף הפייסבוק לרחוב וחזרה.
כמו שכתבתי, על מנת להפיץ את המחאה ברבים, נעזרים המוחים ברשתות החברתיות על יישומיהם השונים.
על מנת למקסם את הפצת המידע, ניתן כמובן לשלב בין רשתות חברתיות שונות כגון: פייסבוק, גוגל פלוס וטוויטר ובכך לאפשר מרחב חברתי רחב יותר עם נגישות ליותר אנשים.
הפצת המידע תוך מיתוג עצמי נעשה, במקרה זה, תוך שימוש מסיבי בדפים ובקבוצות בפייסבוק.
לשימוש בדף בפייסבוק יתרונות רבים: הוא ידידותי וקל לתפעול, ללא עלות ותחזוקה, מבוסס על פלטפורמת פרסום "ויראלית" העוזרת למקד את הרעיון והמידע הנדרש ונותנת אפשרות לפרסם מידע על הפעילות.
ההצטרפות לדף זה נעשית באמצעות כפתור LIKE / אהבתי דבר המוסיף עוד אוהדים ומגדיל את החשיפה.
אפשרות נוספת היא ליצור קבוצה.
כאן יש דוגמא לקבוצה בשם "קואליצית צעירי המהפכה". נכון ליום שישי 5.8.11 בחצות היא מונה 43,032 חברים. 
על מנת שהמחאה הוירטואלית - ויראלית תהיה מושכלת ואפקטיבית, יש לקחת בחשבון שהמרחב ברשת החברתית הוא מקום מפגש של ציבור עצום, מגוון ולמרות שההתנהלות לעיתים אנונימית, יש להקפיד על כללי יסוד של שמירת כבוד האדם ועל התנהגות חברתית מקובלת. יש להמנע מלשון הרע ולהציג עובדות בלבד, להמנע מהסתה וקריאה להתנהגות אלימה מצד התומכים במחאה וכמובן תמיד להקפיד על זכויות יוצרים.
