תאריך 1.9.2011:
נכנסתי לכיתה חדשה (כיתה ד') ללמד מדעים.
ביקשתי מהילדים לספר לי דבר אחד שהם רוצים לשתף אותי בו.
אחד סיפר על חוויה מהחופש, אחר על מוות של חיית מחמד, אחת שיתפה בנסיעה עתידית של אביה לחו"ל ועוד.
אחד הילדים שאל אותי אם אני יודעת מה זה פרת-ים.
מייד התחילו להתעופף באויר השערות ורעיונות.
הצעתי להם שנחפש מידע על הפרה ונצפה בסרטונים שמראים אותה.
אליה וקוץ בה.
המחשבים לא עובדים היום :( , המקרן תפוס ואב הבית עסוק (אמיתי לגמרי..).
לא הסכמתי לוותר על החוויה הרב חושית של התקשוב.
לקחתי את המחשב הנייד שלי, התחברתי לאינטרנט נייד שמצאתי, העמדתי אותו על כסא ואת שניהם על שולחן ולבסוף הנחתי על המחשב את אוזניית ה"מדונה" שלי (מגבר אישי להעצמת הקול).
קראנו יחד על הפרה, שוחחנו על חיות נוספות החיות במים וצפינו בסרטון מצחיק.
תקשוב 2011 ? נראה כמו תקשוב 1970 אבל התוצאות היו מוצלחות.
בקליפורניה לעומת זאת, התחילו השבוע התלמידים ללמוד עם טאבלטים אישיים:
ילד הולך ברחוב
בבוקר בהיר של תשרי
אל בית הספר שוב יוצאים הילדים
גבר הולך אחריו
משגיח, רואה - לא - נראה
ורק אחר כך הוא עומד שם ורואה
איך עוד שנה פה נפתחת
כמו כל שנה, בסתיו,
איך בן הולך לו לבד
ואב בעקבותיו
גבר רואה בחשאי
איך בנו נכנס לכיתה
גבר עומד כמו ילד שנשאר בחוץ
וכבר שרים שם בפנים
שיר של שנה חדשה
הו איך הכל מתחיל פה שוב מהתחלה -
שוב הם שרים על הגשם
שוב הם שרים על סתיו
ועל הלוח עולות שוב אותיות הכתב
(א.ב.ג.ד.ה.ו.ז.ח.ט.י.כ.ל.מ.נ.ס.ע.פ.צ.ק.ר.ש.ת.)
גבר באמצע הבוקר
גבר בלב חייו
על יד גדר של בית ספר לבדו ניצב
והוא זוכר שאביו
פעם הלך אחריו
הוא מנסה לשמוע את קול צעדיו
אך הילדים עוד שרים
שיר על יורה וחצב,
וגם שפתיו של גבר לוחשות עכשיו:
גם אם אלך בגיא צלמוות
הן לא אירא,
גם אם אפול פתאום
יאמר לבי שירה
כל עוד עולה הבוקר
כל עוד נכתב הלוח
כל עוד הולך לו בן
ואב בעקבותיו
כל עוד שרים הילדים
על שנה חדשה
כל עוד מתחיל פה שוב מהתחלה
כל עוד הים מתעורר
כל עוד הרוח עולה
כל עוד על שחור הלוח
תתנוסס מילה.
בחרתי לפתוח את הרשומה הראשונה שלי עם שיר ההתחלות המרגש הזה מתוך תקליט ששמו "מחשבות ואפשרויות" של עלי מוהר ויוני רכטר. השיר הפשוט והנפלא הזה טומן בחובו הרבה ממה שעבר עלי מאז שהתחלתי את לימודי במכללה.
לאחר שנים רבות של התלבטויות החלטתי לכבוש מחדש את ספסל הלימודים. הבחירה הטבעית היתה תקשוב ולמידה מתוקף החיבור הטבעי שלי לעולם הזה.
חיכיתי מאוד לסמסטר הראשון, תהיתי איזה חלונות ודלתות חדשים יפתחו בפני מבעד לעולם הידע האינסופי הזה. למדתי המון על עצמי והכרתי צדדים חדשים בי כאדם לומד, חושב, על יכולותי וחשוב מאוד גם על תפקידי כמורה ומדריכה בתחום זה. "כל עוד הים מתעורר
כל עוד הרוח עולה
כל עוד על שחור הלוח
תתנוסס מילה"
