‏הצגת רשומות עם תוויות פער דיגיטלי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פער דיגיטלי. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 17 ביולי 2013

OLPC - המגדל הפורח באוויר?

בשנת 1978 כתב הסופר נורטון ג'סטר את הספר "המגדל הפורח באוויר".
העלילה מתארת את מילו, שנטל על עצמו משימה נעלה ובלתי אפשרית אליה הוא יצא עם  כלב אמיץ ופשפש פחדן. לאחר הרפתקאות רבות – מהן משעשעות, מהן מסוכנות – הוא מצליח להחזיר את האושר אל מלכות חכמה.
הלקח של המסע הוא שכל דבר שאנו לומדים היום (גם אם הוא נראה מיותר לפעמים) יסייע לנו לגלות את סודות המחר הנפלאים.
הפרויקט העולמי והשאפתני מחשב לכל ילד (OLPC) הודיע אמש (16.7.2013) על שינוי כיוון מפתיע: במקום להתמקד בשווקים מתפתחים כגון אפריקה ודרום אמריקה יתמקד הפרויקט דווקא באוכלוסיות חלשות בארצות הברית וביתר העולם המערבי.
נגרופונטה, שיזם פרויקט זה, שאף לצמצם את הפער הדיגיטלי  באמצעות רכישת מחשב נייד לכל ילד במחיר השווה לכל נפש ובמקביל ראה למול עיניו גם מטרה חברתית של חיזוק מעמד הילד בכיתה והתלכדות משפחתו סביב המחשב בבית. כשהשימוש במחשב, לתפיסתו, יאפשר לילדים ממדינות מצוקה לפתוח אפשרויות חדשות ולהגדיל את אפשרויות התעסוקה שלהם בעתיד. פרויקט זה, כאמור, חיבר משפחות רבות לעידן הידע ותרם לקשר שלהן עם העולם הגלובלי.
בעבר כתבתי, כי החלום שניתן לנצל את הטכנולוגיה כדי ליצור מציאות אחרת עדיין לא נגוז ולצד חולשותיו של פרויקט זה יש לזקוף גם את הצלחותיו, שהראשונה שבהן היא העלאת המודעות לבעיה ופתיחת הדיון הציבורי העולמי בדרכים לפתרונה.
מעניין יהיה לראות בהמשך את כיווני ההתפתחות של פרויקט זה ואת קידומו לצמצום הפער הדיגיטלי על ידי מהלך זה של מכירת הטאבלטים, ברשתות שונות בארה"ב.
התקווה שעדיין לא נגוזה אצל חלק מהמבקרים, מאירה באור נגוהות את המסע הארוך והמורכב הזה לצמצום הפער הדיגיטלי.
כמו בספר , אולי גם ההכרזה על כישלון הפרויקט מוקדמת עדיין ומהלך זה של שינוי במיקוד האוכלוסייה, השווקים והיבשות מסתיר בחיקו סודות שעוד יתגלו ויובילו לשינוי המיוחל של צמצום הפער הדיגיטלי.



יום שלישי, 10 בינואר 2012

"היה זהיר במעשים אך נועז ונטול רסן בחלומות" יאנוש קורצ'אק

למעלה מעשור, נעשים ברחבי העולם ניסיונות לשלב את התקשוב בתהליכי הלימוד ולצמצם את הפערים הדיגיטליים ההולכים וגדלים בעולם בכלל ובמדינות המתפתחות בפרט.

פרויקט OLPC , פרי יוזמתו של נגרופונטה הוא אחד מהפרויקטים הגדולים ביותר בשנים האחרונות שהוקם לצמצום פער זה.

בפרוייקט זה שאף נגרופונטה לצמצם את הפער הדיגיטלי  באמצעות רכישת מחשב נייד לכל ילד במחיר השווה לכל נפש ובמקביל ראה למול עיניו גם מטרה חברתית של חיזוק מעמד הילד בכיתה והתלכדות משפחתו סביב המחשב בבית. כהשימוש במחשב יאפשר לילדים ממדינות מצוקה לפתוח אפשרויות חדשות ולהגדיל את אפשרויות התעסוקה שלהם בעתיד. פרוייקט זה, כאמור, חיבר משפחות רבות לעידן הידע ותרם לקשר שלהן עם העולם הגלובלי.

"הפתרון לכל בעיה בעולם שלנו, המענה לכל סוגיה בכוכב-הלכת הזה, כולל את החינוך... ובתחום החינוך ההצלחה תלויה במחשב הנייד" , כך נשמע בספטמבר 2005 נגרופונטה.

בתפיסתו זו, קרב נגרופונטה, את הדמיון והמציאות הטכנולוגית יותר מאי פעם.

הוא יצר מהפכה בגישה למחשבים גם במקומות הנידחים ביותר והפיץ את הרעיון ש"הגודל לא קובע" כשהוא משפיע השפעה גדולה על שילוב התקשוב בבתי הספר ובכיתות ותורם בכך לצמצום הפער הדיגיטלי העולמי במידה מסוימת.

פרוייקט חינוכי זה היה אמור  להיות ה"WE ARE THE WORLD" של שנות האלפיים: להושיט יד אל ילדי העולם השלישי ולהוביל אותם בבטחון וגאווה לקראת המאה ה 21.

פרוייקט זה שהיה אמור להוכיח את נצחון הטכנולוגיה על הטבע ולהביא את הקידמה גם למקומות בהם זרימת חשמל אינה דבר מובן מאליו, החל את התרסקותו כבר במעמד ההשקה בדאבוס, כשלקופי אנאן, מזכ"ל האו"ם דאז,  נשברה ידית הדינמו של המחשב. אותה ידית שייעודה היה לטעון את הסוללה ולהשתמש במחשב גם באזורים שבהם אין אספקה סדירה של חשמל.

זו היתה הסנונית הראשונה שבישרה על בוא הסתיו..

מאז ועד היום, נתקל פרוייקט זה בעוד ועוד קשיים וההתלהבות ממנו הלכה ופחתה. החלום הגדול שתלו במחשבים הקטנים - הלך והתמוסס.


פרוייקט הדגל קיבל הרבה ביקורות: ניהול חובבני, תחרותיות, ויכוחים פנים פוליטיים על תפיסת הקוד הפתוח, עמידה בזמנים, בעיות לוגיסטיקה, חומרה ותמיכה טכניות, חזון משתנה, חוסר שימוש מספיק בטכנולוגיה בבתי הספר, קושי בהפנמת תרבות והתנהגות עסקית במדינות השונות, מוצר לא מותאם ללקוח , חלוקת משאבים לא נכונה ולא הוגנת בין התלמידים השונים במדינות ושתי הביקורות העיקריות היו סביב:

א.               הכשרה פדגוגית לקויה וגורם אנושי

ב.                בעיות אמינות – ההבטחה שמחיר המחשב לא יעלה על 100$

מכיוון שאחד הכשלים המרכזיים בפרוייקט היה חוסר תמיכה מוכוונת במורים בשילוב הטכנולוגיה בתכנית הלימודים וחוסר בידע של מיומנויות מחשב, היום ברור כי כדי לקדם למידה באמצעות מחשב לא מספיק לחלק מחשבים לתלמידים ולמורים אלא חובה על המורים לקבל הכשרה מקצועית מספקת טרם כניסתם לתכנית ולהמשיכה לאורך זמן.



שילוב המחשבים טומן בחובו שינויים ארגוניים מערכתיים ויש להכין את התשתיות כראוי. על תכנית ההטמעה להיות בעלת מדיניות ברורה ומסודרת המעניקה, בין היתר, תמיכה טכנית, פדגוגית ותשתיתית לאורך זמן.


להערכתי, אין תכלית לטכנולוגיה ללא תשתית פדגוגית.

לגבי המחיר, השבוע פורסם כי הם משיקים מחשב שולחני משוכלל עוד יותר במחיר המובטח.



החלום שניתן לנצל את הטכנולוגיה כדי ליצור מציאות אחרת עדיין לא נגוז ולצד חולשותיו של פרוייקט זה יש לזקוף גם את הצלחותיו, שהראשונה שבהן היא העלאת המודעות לבעייה ופתיחת הדיון הציבורי העולמי בדרכים לפתרונה. עצם כניסתן והתעניינותן של כל חברות הענק העוסקות בתחום היא פריצת דרך שתוביל לשינוי.

כמו גם ברשומות קודמות, אני חוזרת ומחדדת את תובנותי כי תהליכים חינוכיים, מעצם טבעם, הם תהליכים ארוכי טווח והשפעת השינוי תהיה בוודאי ברורה יותר במהלך השנים ובמקרה זה, גם אם צמצום הפער קטן מהמצופה עדיין יש בו תרומה חשובה ונכבדה.  

 

יום שני, 29 באוגוסט 2011

עוד תובנות על הפער הדיגיטלי – סיפור אמיתי




השבוע, במהלך בניית אתר ב HTML נתקלתי בקושי וחיפשתי עזרה.

באופן טבעי, פניתי לחברי ללימודים, סטודנטים "מהגרים" מן המניין, משם עברתי לחברי הוירטואלים ברשתות החברתיות, המשכתי דרך סרטונים ביוטיוב ומשלא קיבלתי את מבוקשי פרסמתי שאלה בפורום של הישוב בו אני גרה בבחינת "שלח לחמך על פני המים".

אחרי כמה דקות קיבלתי תשובה "אני יכול לעזור , מה הבעיה?" שם המשתמש היה "נעם כהן" (שם בדוי), שמו של ילד מכיתתה של בתי.

זיהיתי את השם, התקשרתי אליהם הביתה, ואותו "נעם" ענה וביקשתי לשוחח עם אביו כדי לקבל את העזרה שהוצעה לי. האב ניגש לטלפון ושאלתי אותו אם הוא יכול לענות לי על השאלה. תשובתו היתה שלא. הוא לא ידע במה מדובר. לקח לנו כמה דקות לברר את הענייןוהאב שלח אותי חזרה לבנו הצעיר.

מסתבר, ששם המשתמש (שמו של הילד) לא היה כינוי של האב, מה שהיתה השערתי הטבעית, אלא הילד עצמו ענה לי בפורום.

קבענו (הילד ואני) פגישה.

לראשונה הבנתי באמת מהו הפער הדיגיטלי הבין דורי ונוכחתי שלמרות ידיעותי הרבות והבטחון המופרז שיש לי בסביבה המתוקשבת אני עדיין מהגרת.  

ניהלנו שיחה מעמיקה של כשעה על נושאים ברומו של העולם הטכנולוגי. הוא עשה כמיטב יכולתו לדבר אלי בגובה העיניים...

למדתי, שאני לומדת כדי לדעת. הוא פשוט נולד לזה וחי שם.

עבורו הטכנולוגיה אינה מטרה אלא כלי המשרת אותו, אצלו אין לפני ואחרי אין לו למה להשוות.
לי יש למה להשוות:
הטלויזיה הראשונה שלי (בשחור לבן) הגיעה הביתה כשהייתי בת 6 שנה אחרי שקיבלנו קו טלפון הביתה! בגיל 9 הורי קנו טלויזיה צבעונית, המורות בבית הספר שכפלו את הדפים במכונת סטנסיל (אני עדיין מריחה את הדיו..) ואת המחשב הראשון שלי קניתי בגיל 26. אחת המתנות שקיבלנו לחתונה (מכמה זוגות חברים יחד) היה מכשיר טלפון נייד.
ולא, אני לא "זקנה בת 100 " כמו שילדי חושבים אלא צעירה בת 40. צעירה אבל מהגרת...



ומכאן לנושא משלים:
הילד המוכשר והנדיב הזה, מאותגר מאוד בתחומים אחרים בבית הספר.
יש עוד המון ילדים כאלו.
המקום שלנו, כצוות החינוכי וכהורים למצוא לכל אחד את הנישה בה הוא יוכל לבטא את עצמו ולפרוח.

יום שישי, 29 ביולי 2011

777 - לא ירוק ולא מעודכן או 759 עדכני וירוק?

777 שקלים  - הסכום עבור ספרי לימוד לכיתה ד' (לא כולל מחברות ובד"כ לקראת השנה הבאה כבר תצא מהדורה "מעודכנת", כך שכבר לא יתאים לאחות הקטנה..)
759 שקלים -  מחיר של מחשב נייד שהידע בו מתעדכן כל הזמן והוא "גדל" עם הילד
76 שקלים - אטלס ב"מהדורה חדשה ומעודכנת" (לשנת 2002...)


האם דרום סודן נמצאת שם במפה המדינית כמדינה עצמאית? כנראה שלא.
אם כך, מבחינתי, האטלס לא מעודכן.

בקורס של היבטים גלובלים ניתחתי יחד עם חברותי איילת ברק ודלית ניר את תכנית התקשוב של טיוואן.
חלק ממטרות התכנית הוא לשים דגש על השוואת הזדמנויות למידה תוך שיפור רווחת הציבור על ידי צמצום הפער הדיגיטאלי. התכנית של טיוואן מתבססת על למידה מרחוק.

לא רחוק משם בקוריאה הדרומית, משרד החינוך, המדע והטכנולוגיה עומד להשקיע יותר מ-2 מיליארד דולר בשנים הקרובות כדי להפוך את כל חומרי הלימוד לדיגיטליים ולצייד את התלמידים בטאבלטים ושם לו ליעד להפרד מכל ספרי הלימוד המסורתיים והמחברות בבתי הספר עד 2015

מתי זה יקרה בישראל???

Chang, Maiga; Wang, Chin-Yeh; Chen, Gwo-Dong. National Program for e-Learning in Taiwan, Educational Technology & Society, v12 n1 p5-17 2009


Cross-National Information and Communication Technology Policies and
Practices in Education.
(Revised Second Edition, 2009) , IEA , information age publishing, inc.