‏הצגת רשומות עם תוויות נטיות חשיבה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות נטיות חשיבה. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 23 במאי 2013

ממנ"י והלאה*[1] : הקשר בין נטיות חשיבה משחקי מחשב ותהליכי למידה


אלה פלג    צביה אלגלי 


[1] השם בעל משמעות כפולה: שימוש במשחקי מחשב ללמידה חשוב שיופץ הלאה, אך מרבית המורים עדיין לא עושים זאת, כיוון שהשיטה מהם והלאה


מבוא
מאמר זה מתאר מחקר בראשית דרכו. מטרת המחקר לזהות כיוונים אפשריים לפיתוח תהליכי למידה הנשענים על משחקי מחשב, באמצעות זיהוי נטיות חשיבה ואופי המשחק. יחודו של המחקר בניסיון למצוא מתאם בין נטיות חשיבה לאופי המשחק במשחקי מחשב. הצגת המחקר בשלב ראשוני זה, מטרתה לגייס חשיבה ורעיונות לקראת ניתוח הממצאים ופיתוח תהליכי למידה הנשענים עליהם.

להמשך קריאה

יום ראשון, 16 בספטמבר 2012

גוונים של שיתופיות

"אני לא מבינה למה את מתכוונת בדרך שלך. כל הדרכים כאן שייכות לי, "אמרה המלכה לאליס אי שם בארץ הפלאות" (לואיס קרול).
ציטוט זה משקף בעיני את התפיסה הריכוזית והלא שיתופית אשר עדיין נתפסת כלגיטימית במחוזות מסוימים
.רשומה זו מהווה נדבך נוסף בדיון על שיתוף ושיתופיות בלמידה והוראה, בהמשך למאמרון של ענבל סמית: "סיכום הטרילוגיה ההיסטורית: הקיבוץ והלמידה השיתופית", התמורות שעברו על העולם בעידן המידע וההתפתחות המהירה של טכנולוגיות המידע והתקשורת, שינו את מרחב קיומו של האדם, סביבתו החברתית, התרבותית ודרכי חשיבתו. בהיותן רלוונטיות ביותר לתהליכים מרכזיים של למידה והוראה, לא נותר לנו אלא לערוך שינוי בתפיסה הפדגוגית המסורתית.
הגוונים בהוראה ובלמידה, נעים על רצף התפיסה הפדגוגית של ההוראה
. קוטב אחד הוא הפדגוגיה של מבנה ההוראה ומנגד - קוטב הפדגוגיה של מהות ההוראה.
הפדגוגיה של
 מבנה ההוראה מכילה פעילויות המארגנות את מהלך העבודה בעוד שהפדגוגיה של מהות ההוראה, מחבקת ומכילה שימוש במגוון כלי חשיבה כגון מיומנויות מסדר חשיבה גבוה, שימוש בנטיות חשיבה ושניהם יחד לכדי יצירת הפנמה והבנה של הלמידה. מיומנויות המאה ה-21 מתמקדות בשלושה תחומים מרכזיים שהפדגוגיה החדשנית אמורה לתת להם מענה (מתוך: התאמת מערכת החינוך למאה ה-21, תכנית עבודה, משרד החינוך, אפריל 2010 : (* מיומנויות חשיבה מסדר גבוה – יצירתיות וחדשנות, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות וקבלת החלטות*  מיומנויות של עבודה שיתופית – עבודת צוות, תקשורת ושיתופיות, אחריות אישית וחברתית.*
מיומנויות לטיפול במידע הדיגיטלי והתקשורתי – אוריינות מידע, אוריינות אמצעי תקשורת
  ואוריינות טכנולוגיות תקשוב.
תפיסת הלמידה כ"תהליך אישי מודע ומושכל המתרחש בהקשר חברתי בתוך יחסי גומלין מבוגרים משמעותיים ועם בני קבוצת השווים" (חוזר מנכ"ל, נוב', 2008) וכן עם חומרים, מערכות וכלים בכלל ועם מערכות וכלים טכנולוגיים בפרט (סלומון 2000), מתייחס לייעודו של בית הספר כמאפשר "לתלמידים לחשוב, לרכוש מיומנויות של טיפול אינטליגנטי במידע ולהפוך אותו לידע, ולא להטביע אותם במידע." (סלומון 2000).
על מנת להפוך את השינויים בפדגוגיה מהותית לקיימים במובן המעשי ולא רק ברמת הצהרות ומטרות, יש להכשיר את הסטודנטים במוסדות האקדמיים ללמידה שיתופית. אל העולם האקדמי מגיע כל סטודנט עם פרופיל אישיותי שונה המכיל מטרות וסל תכונות כמו מוטיבציה, סדר, דייקנות, מסירות טוטאלית, הישגיות ויצירתיות במידות משתנות
. ישנם סטודנטים בעלי ענווה אינטלקטואלית, סתגלנות קוגניטיבית ונטיה לרוחב אופקים. לסטודנטים אלו נטייה ליצירתיות, שימוש בדמיון, פתיחות דעת מחשבתית,  ראייה מעבר לנתון ובחינת הנחות יסוד ונקודות מבט חלופיות. סטודנטים אלו הם אמפאתיים ובעלי יכולת הקשבה לאחרים, הם יחפשו את חוכמת ההמונים וישאפו לסיעור-מוחות עם הסטודנטים האחרים.ישנם סטודנטים בעלי נטייה לסקרנות אינטלקטואלית ויכולת למסוגלות עצמית. סטודנטים אלו אופטימיים, נוקטים עמדה פעילה, מגשימים את עצמם ובעלי כושר הסתגלות למצבים משתנים. אנשים בעלי תחושת מסוגלות גבוהה משקיעים אנרגיה רבה בעבודתם, מתמידים בה לאורך זמן, יוזמים, מציבים לעצמם מטרות מאתגרות יותר וממשיכים לפעול גם לנוכח קשיים או כישלון.סטודנטים בעלי נטייה להבהרה חשים דחף לשיפור תוצרים, יש בהם צורך לחדד מושגים, תפיסות ודוגמאות ויכולת לשחזר רעיונות של אחרים. לבעלי נטייה זו כישרון להבין ולהביע רעיונות בבהירות ומיומנות ליישמם.  סטודנטים אחרים ינטו לתכנון ולחשיבה אסטרטגית כשהם מציבים יעדים, מכינים תכניות וחושבים מראש בחשיבה מאורגנת ושיטתית. יהיו גם סטודנטים אשר להם נטייה לזהירות אינטלקטואלית יחד עם דיוק וחדות פנימית. אלו הסטודנטים אשר מגדירים מטרות,  מתכננים אסטרטגיות לפתרון בעיות הניצבות לפניהם, שואפים לדייקנות, לבהירות ולמושלמות בביצועיהם, מקפידים על דיוק בשפה אשר לה תפקיד חיוני בפיתוח חשיבה ביקורתית. סטודנטים בעלי כשרון להעריך את ההליכים שננקטו, מחפשים נימוקים והם בעלי צורך להעריך את השגת המטרה ואת הטיפול במכשולים וטעויות. הם מחפשים ראיות מוצקות לטיעונים ומבחינים בין סיבה לתולדה. לקבוצה האחרונה, משתייכים סטודנטים בעלי נטייה למטה קוגניטיביות. בעלי נטייה זו, מסוגלים לכוון ולווסת את מסלולי ההתרחשויות והאירועים שהם חווים, לנהל בקרה על פעולותיהם בהווה ומקפידים לקיים רפלקציה והסקת מסקנות על פעולותיהם בעבר. הם לומדים מתוך ניסיונם ומסוגלים להסיק משמעות מהתנסות אחת וליישמה במצבים חדשים. מעוף אווזי הבר, יכול להוות דוגמה למשימה בה כביכול מתקיים תהליך של קולבורציה אבל בעצם מתקיימת פעילות קואופרטיבית. אצל אווזי הבר, ישנו המנהיג הנושא בנטל העיקרי של ההובלה. כאשר הוא מתעייף הוא עובר לסוף המבנה ואת מקומו תופס אוז אחר. הטיסה יחד, מקנה לשאר חברי הלהקה את היתרון של הפחתת החיכוך עם האויר מצד אחד ואת האפשרות להגביה עוף בזכות משק כנפיו של האווז שלפניו. טיסה במבנה כזה, יעילה ומהירה בכ -70% ממעופו של אוז בודד וכך גדל טווח מעופה של הלהקה כולה. כאשר סוטה אחד האווזים, הוא חש בהתגברות החיכוך בינו לבין האוויר וממהר לתקן את מסלולו על מנת להנות מתנאי מעוף משופרים. כאשר אחד מחברי הלהקה אינו חש בטוב חבר אחר מגבה אותו. חברי הלהקה נוהגים לעודד את מנהיגם בעת הטיסה בקריאות עידוד "קריאות אוזי הבר".
יש לקחת בחשבון, שתמיד יהיו כאלו אשר ינצלו את סגנון הלמידה השיתופי על מנת "לעוף על גבם של האחרים". עם זאת, ייתכן שלשיתופיות אשר לה קשת של גוונים יתרונות חבויים. לדוגמה, מקרה בו סטודנט אחד דומיננטי יותר מחברו, יתכן שהתנהלות זו תעצים אצלו נטיות אשר לא היו באות לידי ביטוי במידה והשיתופיות  הייתה שווה. ובכל זאת, כחלק ממיומנויות המאה ה- 21, סבורה אני שחשוב לפתח יכולות של חשיבה בדמות ניהול קולוברציה. למידה שיתופית של סטודנטים בעלי נטיות חשיבה שונות,  תביא לסינרגיה בלמידה ובהבנה. על המרצים/מנחים לתת את תשומת הלב למבנה המשימה על מנת לוודא שהתוצר יהיה פרי של קולובורציה וקואופרציה גם יחד.


יום ראשון, 24 ביוני 2012

"הצד השני של המטבע" – ייצוג נטיות חשיבה בבלוג למידה - עבודת גמר לשם קבלת תואר M.A- אלה פלג


התמורות שעברו על העולם בעידן המידע וההתפשטות המהירה של טכנולוגיות המידע והתקשורת: (ICT -Information & Communication Technologies ), שינו את מרחב קיומו של האדם, סביבתו החברתית, סביבתו התרבותית, דרך התנהלותו ודרכי חשיבתו. צמיחתן של טכנולוגיות חדשניות אלו  ושילובן בעולם הידע החדש, מזמנת הבנייתן של תפיסות פדגוגיות חדשניות בתהליך החינוכי.
אחד התחומים המרכזיים  בשיח החינוכי הינו תחום הקניית תהליכי החשיבה. אחת התפיסות בהוראת החשיבה הינה  גישת "מיומנויות החשיבה".  (מייצגה המרכזי הינו בלום (Bloom, 1956),  שהציע טקסונומיה הבנויה משש רמות). תפיסה נוספת מכונה: "גישת נטיות החשיבה". Perkins (2009), הגדיר נטיות חשיבה (Thinking Dispositions) כיחידות ניתוח של ההתנהגות הקוגניטיבית. כלומר, קטגוריות המגדירות את איכות החשיבה. פרקינס (שם) מצא, שיש שבע נטיות חשיבה: נטייה לרוחב אופקים והרפתקנות, נטייה לסקרנות אינטלקטואלית, נטייה להבהרה, נטייה לתכנון ולחשיבה אסטרטגית, נטייה לזהירות אינטלקטואלית, נטייה לחפש נימוקים ולהעריכם ונטייה למטא קוגניטיביות.
הבלוג, שהינו יישום טכנולוגיות Web 2.0, מזמן ללומדים מעורבות בלמידה, העצמה תוך מקום להשמעת הקול האישי, מזמן למידת עמיתים, פיתוח חשיבה ביקורתית רפלקטיבית ומעודד כתיבה (קורץ וחן, 2012).
סביבת למידה ידידותית, כמו בלוג למידה, מאפשרת התמצאות קלה ומידית, הפעלה טכנולוגית פשוטה ופעילות עצמאית. סביבה כזו עשויה לקדם שימוש בנטיות חשיבה בצד זימון לפתיחות, חשיפה למקורות מידע מגוונים, בחירה מושכלת ושחרור מתלות. בדרך זו, מתפתחות סקרנות והנעה המובילות לעצמאות וליזמה אישית. תהליך למידה שיתופי בסביבה כזו, מזמן גם למידה ביחסי גומלין חברתיים ובכך עתיד לתרום להבניה ולשכלול הידע של הפרט (וידיסלבסקי, פלד ופבסנר, 2010 ). במחקר שבחן ייצוגים של מיומנויות חשיבה בבלוג לימודי נמצא כי הבלוג מהווה אכסניה נאותה לייצוגים אלו, עם זאת התפתחות מיומנויות החשיבה מחייבת  כתיבת רשומות לאורך זמן, תוך הקפדה על צפיפות זמנים מסוימת בין הרשומות (פורת וקורץ, 2012).
השימוש ההולך וגובר ביישום בלוג למידה במרחב הווירטואלי המשרת את תחומי החינוך והפדגוגיה, מעלה שאלות בסיסיות מהותיות הנוגעות לתהליכים הקוגניטיביים העשויים להתרחש בחשיבה בעת וכתוצאה מהשימוש בו.
כחלק מחובות הגמר לתואר שני בחינוך מגמת התמחות בתקשוב ולמידה  במרכז ללימודים אקדמיים, מחויבים הסטודנטים, לתכנן, לפתח ולכתוב בלוג למידה. המטרה המרכזית הינה: יישום אינטגרטיבי של תכני הלימוד ליצירת תעודת זהות מקצועית שתפרט את עבודת הסטודנט/ית במהלך התואר, התנסויות ותובנות אישיות.

מטרות המחקר:
<!--[if !supportLists]-->א.    לבחון ייצוגי נטיות חשיבה בבלוג למידה, כלומר: האם ניתן למצוא בבלוגים עדויות לתכונות קוגניטיביות המייצגות נטיות חשיבה כגון: נטייה למטא-קוגניציה, נטייה לסקרנות אינטלקטואלית, נטייה לרוחב אופקים והרפתקנות וכדומה.  
<!--[if !supportLists]-->ב.      <!--[endif]-->לבחון את מידת השימוש במגוון ייצוגי נטיות חשיבה ובהיקף  שכיחותן לאורך זמן הכתיבה בבלוג הלמידה.

האמצעי המרכזי לאיסוף הנתונים במחקר הוא ניתוח תוכן של מדגם בלוגי למידה של סטודנטים.
קטגוריות ניתוח התוכן התבססה על מחוון שפותח  על ידי מבצעי המחקר במיוחד עבור מחקר זה.
מחוון זה שימש בסיס לזיהוי נטיות החשיבה ורכיביהם בתוכן הרשומות של בלוגי הלמידה.

ממצאים:
כמעט בכל הבלוגים נעשה שימוש במגוון נטיות חשיבה. בכל הבלוגים נמצאו ייצוגי נטיות חשיבה. יותר מכך, ב- 94% מהרשומות השתמשו הסטודנטים לפחות בייצוג נטיית חשיבה אחת, כשממוצע השימוש בנטיות החשיבה ברשומות אלו עומד על  6.6 נטיות חשיבה לרשומה.
בלמעלה מ- 50% מהרשומות נמצאו לפחות 5 ייצוגים של נטיות חשיבה. משמעות ממצא זה היא שבמהלך כתיבת הרשומות בבלוג הלמידה, הסטודנטים השתמשו בנטיות החשיבה בהיקף ניכר.  
הממצאים מצביעים על עליה פי 2.3 בשכיחות ייצוגי נטיות החשיבה בין תקופת התחלת הכתיבה בבלוג לבין סיומה.

מסקנה:
ניתן לזהות תהליך התפתחות בהיקף ייצוגי נטיות החשיבה  במהלך תקופת הכתיבה בבלוג. דבר המעיד אף הוא, על בלוג הלמידה כמעודד ותורם לפעילות מחשבתית מדויקת ויסודית, חקר עצמאי, חשיבה גמישה ויצירתית ולתהליכי רפלקציה, אשר משפרים את איכות החשיבה ותוצרי הלמידה. 


יום שבת, 19 בנובמבר 2011

"בילדותי נאלצתי לקטוע את לימודיי כדי ללכת לבית הספר" - ג'ורג' ברנרד שו

התמורות שעברו על העולם בעידן המידע וההתפשטות המהירה של טכנולוגיות המידע והתקשורת שינו את מרחב קיומו של האדם, סביבתו החברתית, התרבותית, דרך התנהלותו ודרכי חשיבתו.

השימוש והשליטה בטכנולוגיות אלו הן בבחינת תנאי הכרחי להשתלבות בעולם החדש.
בהיותה רלוונטית ביותר לתהליכים מרכזיים של למידה והוראה, מהווה טכנולוגיה זו (ICT) אתגר עצום עבור מערכת החינוך. היא יוצרת שינויים המחייבים את מערכת החינוך להגיב, להתמודד, ואף להשתנות (סלומון, 2000). טכנולוגיה זו נתפסת כיום כזרז פוטנציאלי של שינויים במערכות חינוך, וכאמצעי שיאפשר לצייד את אזרחי העתיד בכלים הנחוצים לחיים בחברת המידע (מיודוסר, נחמיאס, ברוך וזוזובסקי, 2001).

צמיחתה של הטכנולוגיה הזו מזמנת תפיסה פדגוגית חדשנית המקדמת מעורבות גדולה יותר של הלומד בלמידה תוך ניהול עצמי וכן, הזדמנויות חדשות ואפשרויות לקהלים שונים לבוא יחד כדי לשתף פעולה בדרכים חדשות וליצור ידע חוויתי חינוכי מתקדם.

החל משנות ה – 80, בד בבד עם תחילת עידן הידע ובעקבות נגישות הידע, התפיסה החינוכית השתנתה: לא עוד לימוד ידע אלא עיסוק בידע, כשהוראת החשיבה כמו תפיסות אחרות בחינוך הפדגוגי עשתה מסלול מעגלי: מרכישת הידע ליצירת הידע וחזרה.

בשנים האחרונות, המבחנים הבינלאומיים בודקים אוריינות - יכולות הסקה והקשה מתוך ידע קיים אל מצב חדש.

בכינוס של ה-OECD שנערך לפני כשלושה שבועות, יצאו תיגר כנגד ההשכלה במתכונתה הנוכחית.

ממחקרים שנערכו עלה שרכיב ההשכלה הפך דומיננטי פחות ופחות ושבעלי השכלה נמוכה מצאו תעסוקה טובה יותר מבעלי השכלה גבוהה משלהם, ממצא חריג בעולם הישן.

המבחנים הבינלאומיים החדשים, שיכתיבו את אופי החינוך בעשורים הבאים, יבדקו כ-15 מיומנויות, אשר נמצאו כנדרשות וחשובות ביותר במאה ה-21: פתרון בעיות, עבודת צוות, תקשורת מילולית, השפעה על אחרים, תכנון זמן אישי ועבור אחרים, קריאת טקסטים ‏(פרוזה או מסמך‏), יכולת חשיבה במונחים כמותיים, שימוש באינטרנט ובמחשב ועוד.

בעיני אין כאן ממצא חדש במיוחד אלא אם כן, יתנו דגש במוסדות ההשכלה על טיוב נטיות חשיבה בעלות תכונות אינטלקטואליות אשר להן השפעה ישירה על איכות החשיבה.


מצרפת כתבה רלוונטית מעיתון מעריב.