"בילדותי נאלצתי לקטוע את לימודיי כדי ללכת לבית הספר" - ג'ורג' ברנרד שו

התמורות שעברו על העולם בעידן המידע וההתפשטות המהירה של טכנולוגיות המידע והתקשורת שינו את מרחב קיומו של האדם, סביבתו החברתית, התרבותית, דרך התנהלותו ודרכי חשיבתו.

השימוש והשליטה בטכנולוגיות אלו הן בבחינת תנאי הכרחי להשתלבות בעולם החדש.

בהיותה רלוונטית ביותר לתהליכים מרכזיים של למידה והוראה, מהווה טכנולוגיה זו (ICT) אתגר עצום עבור מערכת החינוך. היא יוצרת שינויים המחייבים את מערכת החינוך להגיב, להתמודד, ואף להשתנות (סלומון, 2000). טכנולוגיה זו נתפסת כיום כזרז פוטנציאלי של שינויים במערכות חינוך, וכאמצעי שיאפשר לצייד את אזרחי העתיד בכלים הנחוצים לחיים בחברת המידע (מיודוסר, נחמיאס, ברוך וזוזובסקי, 2001).

צמיחתה של הטכנולוגיה הזו מזמנת תפיסה פדגוגית חדשנית המקדמת מעורבות גדולה יותר של הלומד בלמידה תוך ניהול עצמי וכן, הזדמנויות חדשות ואפשרויות לקהלים שונים לבוא יחד כדי לשתף פעולה בדרכים חדשות וליצור ידע חוויתי חינוכי מתקדם.

החל משנות ה – 80, בד בבד עם תחילת עידן הידע ובעקבות נגישות הידע, התפיסה החינוכית השתנתה: לא עוד לימוד ידע אלא עיסוק בידע, כשהוראת החשיבה כמו תפיסות אחרות בחינוך הפדגוגי עשתה מסלול מעגלי: מרכישת הידע ליצירת הידע וחזרה.

בשנים האחרונות, המבחנים הבינלאומיים בודקים אוריינות - יכולות הסקה והקשה מתוך ידע קיים אל מצב חדש.

בכינוס של ה-OECD שנערך לפני כשלושה שבועות, יצאו תיגר כנגד ההשכלה במתכונתה הנוכחית.

ממחקרים שנערכו עלה שרכיב ההשכלה הפך דומיננטי פחות ופחות ושבעלי השכלה נמוכה מצאו תעסוקה טובה יותר מבעלי השכלה גבוהה משלהם, ממצא חריג בעולם הישן.

המבחנים הבינלאומיים החדשים, שיכתיבו את אופי החינוך בעשורים הבאים, יבדקו כ-15 מיומנויות, אשר נמצאו כנדרשות וחשובות ביותר במאה ה-21: פתרון בעיות, עבודת צוות, תקשורת מילולית, השפעה על אחרים, תכנון זמן אישי ועבור אחרים, קריאת טקסטים ‏(פרוזה או מסמך‏), יכולת חשיבה במונחים כמותיים, שימוש באינטרנט ובמחשב ועוד.

בעיני אין כאן ממצא חדש במיוחד אלא אם כן, יתנו דגש במוסדות ההשכלה על טיוב נטיות חשיבה בעלות תכונות אינטלקטואליות אשר להן השפעה ישירה על איכות החשיבה.

מצרפת כתבה רלוונטית מעיתון מעריב.

לטנגו צריך שניים

במסגרת הקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה - היבטים בינלאומיים" אנו מנתחים תכניות תקשוב בינלאומיות.

שוב ושוב אני חוזרת למפגש הבלתי מתפשר בין נקודת המוצא הפדגוגית (המורה) לזו הטכנולוגית (מחשב).

אנו יודעים זה ממכבר שהפדגוגיה הישנה בה המורה הוא בעל הידע היחידי התרוקנה מתוכנה הלגיטימי.

היום האמירה המקובלת יותר היא של פדגוגיה קונסטרוקטיבית בה הלומד מבנה את הידע תוך אינטראקציה.

אותו בוגר אידיאלי ישלוט במיומנויות המתאימות את המאה העכשווית (כמו הבחנה בין מידע לידע).

המחשב אינו יכול לעשות זאת בעצמו וגם לא המורה, אבל ניתן להעזר בשילוב של שניהם.

על סביבה לימודית המעוצבת כך להיות חלק מתרבות הלמידה הכיתתית.

עצם הכנסת החומרה לכיתה לא גורמת לפדגוגיה להפוך לחדשנית ולבוגר להיות בעל מיומנויות של חשיבה, הסקה וכדומה.

באמצעות המחשוב, קל מאוד להגיע למידע. השאלה הנשאלת היא מה עושים איתו, איך מסננים אותו, כיצד עובדים בצוות וכדומה.

לעיתים הלומדים שולטים בטכנולוגיה טוב יותר מהמורים אך לקויים בחשיבה ביקורתית.

בטיוואן לדוגמא, התקשוב נעשה בלמידה מרחוק.

מניתוח של תכנית תקשוב במדינה זו, בה קיימת שותפות מלאה של משרדים נוספים מעבר למשרד החינוך באחריות ליישום התכנית ולהטמעתה, עולה כי היא מסתמנת כהצלחה.

מבחינות רבות , בעיקר כלכליות זהו צעד כדאי אך האם כל לומד מסוגל ללמוד לבד? לרוב האנשים אין משמעת עצמית של למידה מהבית וישנם מחקרים שהראו שלסטודנטים שלמדו בלמידה מרחוק היה קשה יותר לסיים את לימודיהם.

במסגרת תכנית התקשוב הלאומית בישראל, צוות המורים משתלם, מתכנן ומתוגמל ובית הספר כולו מתחייב לכך תוך הבנה שהתפתחות המורה והפיכתו למורה חדשני הוא הכרח להצלחה של הטמעת פדגוגיה חדשנית זו על כל נגזרותיה.

לדעת פרופ' סלומון, המחשב אמור להיות המהפכה הטכנולוגית אך זה עדיין לא קורה מכיוון שאיכות הלימוד של המורים עדיין לא מספיק טובה.

בכתבה ששודרה בתכנית "לונדון קירשנבאום" הוא מציין מחקר שאסף נתונים מ 50,000 מחקרים והמסקנה שעלתה בו היא שמנבא הישגים לימודיים טובים הוא המורה.

על המורה להפנים את תפקידו המחודש והבלתי ניתן להחלפה ולהוביל את המהלך.

אמרתי כבר שצריך שניים לטנגו?

המיתוס של תרומת המחשב להשבחת החינוך מתנפץ: הפרופ' גבי סלומון, חתן פרס ישראל לחינוך, טוען כי התקוות שתולים בטכנולוגיה אינן מתגשמות