‏הצגת רשומות עם תוויות מאגרי מידע. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מאגרי מידע. הצג את כל הרשומות

יום שני, 15 באוגוסט 2011

"מפריח הבועות"?


 

השבוע צפיתי בהרצאה (דרך TED) של אלי פריסר, שמדבר על filter bubbles – "בועות" סביבנו ברשת.

ככל שהפעילות המקוונת שלנו הולכת וגדלה, המידע שמגיע אלינו "מותאם" יותר לצרכינו. מצד אחד ניתן לראות בכך סממן חיובי אשר עוזר להתגבר, לסנן ולהתמצא במידע הרב הקיים אך עליה וקוץ בה: לעיתים אנו מרגישים שאנו מביטים במראה ונמצאים ב "לופ".

העלתי סוגייה זו לדיון בכמה פורומים ושמעתי היגדים כמו: "האינטרנט מראה לנו מה שאנו רוצים לראות ולא מה שאנו צריכים לראות", "הרשת מקבעת אותנו", "למנוע החיפוש אין רגשות, הוא עובד באמצעות תוכנת לוגריתמים מורכבת וממקם תוצאות על פי אלפי קריטריונים שונים שהוא מסיק מסקירת מיליארדי אתרים בעולם", "המטרה של מנוע החיפוש להציג למחפשים את התוצאה הרלבנטית ביותר עבורם".

כשאנו מתייחסים להיבט החינוכי בחיפוש מידע ברשת, עולה בעיה מהותית: במידה ואכן קיים פילטר כזה, המטרות הפדגוגיות של הרחבת אופקים, חשיפה לשונות, חשיפה למחקרים חדשניים ועוד, לא ממומשות במלואן בגלל חסמים וסינונים אלו.
בהרצאה, טען אלי פריסר ואף הביא דוגמאות לכך שכבר היום מנועי החיפוש אינם "אובייקטיביים", הם מתאמים את תוצאותיהם לפרופיל של עורך החיפוש כפי שהוא נבנה מאוסף נתונים שנאסף מחיפושים קודמים ומנתונים רבים אחרים שלו.
פריסר נתן דוגמא של 2 חיפושים בגוגל למילה "מצרים", שנעשו על ידי 2 חברים שלו ושהניבו תוצאות שונות בתכלית.













נושא זה סקרן אותי מאוד והחלטתי לחקור זאת אמפירית, בזעיר אנפין.
ערכתי סקר קצר ובו ביקשתי מ - 20 משתמשים שונים בישראל, לחפש מידע על "סינגפור" בגוגל.
המשתמשים הם אנשים בגילאים שונים החל מ 12 ועד 50, ממינים שונים, בעלי השכלה מגוונת ותחומי עניין שונים. הם גרים בכל רחבי ישראל.


ביקשתי מהם לצלם את המסך עם הקישורים ולשלוח אלי.
ערכתי השוואה ביניהם והתוצאה היתה מפתיעה: כולם, מלבד אחד (!) קיבלו בדיוק את אותם חמישה קישורים ראשונים.


















נתון זה הפתיע אותי מאוד לאור המאמרים, הבלוגים והמידע הנוסף אותו קראתי בנושא.
מעניין יהיה לחקור עוד ולראות היכן בדיוק חסרה האובייקטיביות, איזה פלח מהאוכלוסיה מושפע מהבועות האלו (אם בכלל..) ומיהו בכלל "המושך בחוטים"...








יום רביעי, 6 ביולי 2011

לך אל הנמלה עצל, ראה דרכיה, שתף איתה פעולה וצור ידע חדש..

ויקיפדיה היא  אינצקלופדיית רשת המבוססת ונערכת ע"י הגולשים.
במוסדות אקדמים וחינוכיים רבים, הולך וגובר השימוש בטכנולוגיית הויקי ובפוטנציאל שלה כפלטפורמה ללמידה שיתופית.
זוהי לא טכנולוגיה שנעזרים בה ללמידה שיתופית אלא מערכת, שיטה וניהול של מאגרי מידע שבהם התוכן נכתב ונערך במשותף על ידי הגולשים ובכך נוצרת באופן טבעי למידה אינטראקטיבית.
"המבנה המיוחד של הסביבה: סביבה מתפתחת, סביבה לא-לינארית מבוססת היפר-טקסט, שנשענת על מספר מחברים, מספק הזדמנות לשיתוף ולאינטראקציה בין הסטודנטים" (Bruns & Humphreys , 2005)
במסגרת השתלמות שהרצאתי בה השבוע, עלה נושא הויקיפדיה כמקור מועדף ונגיש של מידע בידי תלמידים.
הדיון נסב סביב יתרונות וחסרונות של כלי זה:
היתרונות הם כמובן מהירות צבירת הידע אשר נעשית על ידי בעלי ידע רבים ללא הגבלת גיל, מקום מגורים, שפה דבורה וכדומה כשתהליך זה נעשה ללא תמלוגים למקורות הידע.
החסרון העיקרי הוא חוסר הנסיון של הלומדים בשימוש מושכל במידע.
מורה בעל נסיון וכלים נכונים ידע להוביל את הלומדים לשימוש מושכל על מנת לדלות את החומרים הדרושים ללמידה מהמאגר העצום ולטפל בחומרים אלו בדרך להפקת המירב מהם.
עוד בשנות השבעים, אלון אולארציק ודני סנדרסון הבינו שהקדמה תגיע מידע שנוצר מתוך ידע תוך כדי אינטראקציה ממשית:
" היה לי דוד כזה בטלן, שהתעצל לנוח. היה הולך לנמלה, חוזר בלי מצב רוח. לו היה פחות טיפש, אז ודאי ידע שיש, גם תוספת לפתגם:  ראה דרכיה וחכם".  ובהמשך : "... למד שחיה בהתכתבות ... כשנכנס סוף סוף לים, תוך שניות הוא נעלם. שניים קפצו אליו מיד, טובעים השניים מן האחד..."
ניסיתם ללמוד שחיה בהתכתבות??
ידע נוצר כל הזמן, מתוך ידע, מתוך אינטראקציה- בין אנשים, מאורעות…
ידע אמיתי ניתן לביטוי באופן מעשי והכי חשוב: ידע מעשי, רלוונטי ומתוזמן הינו המפתח לקידמה וחדשנות.
 אחת שיודעת: עשור הניצחון של ויקיפדיה
מצרפת קישור למחקר חדש ומעניין בנושא: "איך וויקיפדיה שינתה את החינוך".
ולבסוף... דני סנדרסון מסביר על שחיה בהתכתבות...
 
בבליוגרפיה:
"ויקי כסביבה ללמידה שיתופית מקוונת באוניברסיטה הפתוחה", ירחון משאבי אנוש, ספטמבר-אוקטובר 2006. ע"ע 48-52 (ירחון 6-225).