AI STORY

הבינה המלאכותית (AI) מציגה אתגרים דחופים שהחברה כולה צריכה להתמודד איתם יחד. אתגרים אלו משתנים באופן משמעותי בהקשרים גלובליים וברמות חינוך שונות (יסודי, על-יסודי וגבוה), אך הטיפול בכולם הוא קריטי.

בחודש נובמבר 2025 פרסמה חברת גוגל דו"ח חדש על השימוש בבינה מלאכותית בחינוך. הדו"ח מציף אתגרים הנוגעים בגישות שיוויוניות בלמידה, סיכונים בהסתמכות יתר על השימוש בבינה המלאכותית וכן מכיל פרקטיקות להוראה ולמידה המותאמות לעידן הבינה המלאכותית ומטרתן לייעל את עבודת המורים ולפנות להם זמן לבניית קשרים ולחונכויות.

הדו"ח של חברת גוגל אינו חף מפרסום כלי הבינה המלאכותית שלו אך יחד עם זה, קצב גידול היכולות והאפשרויות של כלי הבינה המלאכותית שלו אקספוננציאלי ואני מוצאת בעיקר את ה Gemini, וה Notebook כנותנים מענים טובים מאוד ללמידה, הוראה והערכה ברמות השונות של החינוך.

להלן התובנות העיקריות מתוך הדו"ח תובנות גוגל בנושא "בינה מלאכותית (AI) ועתיד הלמידה" (AI and the Future of Learning) קישור למאמר המקורי

1. דיוק ואובייקטיביות (Accuracy and Objectivity)

האתגר: מודלי AI עלולים "להזות" (hallucinate) ולייצר מידע שקרי או מטעה. בנוסף, נותר אתגר קשה בקביעת המקורות המהימנים ובטיפול בשאלות סובייקטיביות, במיוחד בהתחשב בהטיות הקיימות בנתונים גלובליים. חשוב גם שה-AI יימנע מאישור טענות שגויות ויספק טון מתאים, וכי הוא יתקן תפיסות מוטעות של תלמידים במקום לשמש כ"מראה בלתי ביקורתית" המחזקת אותן.

התמודדות: חברות כמו Google פועלות לבנייה ולפריסה אחראית של מודלי AI, ומאמנות אותם להשתמש במקורות מהימנים ולאמת את התפוקות. המטרה היא להבטיח דיוק ולשמור על המוטיבציה החינוכית.

2. בטיחות (Safety)

האתגר: יש אחריות מוגברת להגן על משתמשים צעירים מפני תכנים או אינטראקציות שעלולים להוות פגיעה פיזית או פסיכולוגית. כמו כן, ישנה חשיבות לשמירה על פרטיות המידע של התלמידים, למשל על ידי השמטת מידע המאפשר זיהוי אישי בעת שימוש ב-AI לצורך בניית תוכניות למידה מותאמות אישית.

התמודדות: נדרשת אסטרטגיית בטיחות שכבתית הכוללת מסנני תוכן ואוריינות AI המתאימה לגיל, אשר תצטרך להתפתח בקצב הטכנולוגיה. Google, לדוגמה, עורכת בדיקות קפדניות (כמו תרגילי "Red Teaming" וספרינטים ממוקדי בטיחות ילדים) ויישמה הגנות פרטיות ספציפיות עבור בני 18 ומטה.

3. חשיבה ביקורתית ועצלות מטא-קוגניטיבית (Critical Thinking)

האתגר: קיים חשש שתלמידים עלולים "להסיר" (offload) יותר מדי חשיבה ל-AI, מה שיוביל ל"עצלות מטא-קוגניטיבית" ולאובדן היכולת לעסוק בלמידה מעמיקה.

התמודדות: ההזדמנות האמיתית היא לתכנן AI שיקדם חשיבה מעמיקה, במקום להחליף אותה. ניתן לעשות זאת באמצעות לימוד של שיעורים מונחי שאלות המעוררים רפלקציה או דורשים הסברים. AI יכול גם לעזור על ידי הפחתת עומסים לא יצרניים (כמו אפקט "פיצול קשב") ולאפשר לתלמיד לתעל אנרגיה לעבר חשיבה מסדר גבוה יותר ופתרון בעיות. מערכות חינוך צריכות להבטיח ש-AI ירחיב סקרנות, יצירתיות וניתוח, ולא יקצר אותם.

4. רמאות ואובדן למידה (Cheating and Learning Loss)

האתגר: סטודנטים משתמשים ב-AI בדרכים שרבים רואים בהן רמאות. אין עדיין הסכמה רחבה היכן בדיוק יש למתוח את הקו בין שימוש יעיל בכלי לבין רמאות, והשימוש הנכון בטכנולוגיה עדיין נקבע. יש לראות ברמאות גם "בעיית פעולה קולקטיבית" הקשורה לאופן שבו מוסדות מעצבים את תהליכי ההערכה.

התמודדות: עיצוב מחדש של ההערכות בעולם מבוסס AI, תוך מעבר לשיטות הערכה שקשה ל-AI לשכפל, כגון דיונים בכיתה, פרויקטים של פורטפוליו ובחינות בעל פה. Google בוחנת כלים שיכולים לתמוך בבתי הספר על ידי סיוע בהערכות בעל פה או מתן אפשרות לתלמידים להציג את עבודתם.

5. גישה שווה (Equal Access)

האתגר: יש להבטיח שהיתרונות של AI יופצו באופן נרחב באמצעות כלים נגישים, ברי השגה ורלוונטיים מבחינה תרבותית ולשונית. קיים חשש ששילוב טכנולוגיה דיגיטלית בחינוך יוצר ריבוד, כאשר הסטודנטים העשירים ביותר משיגים גישה לצורות חדשות של למידה מקוונת. בנוסף, קיים חשש מ"בעיית 5%" – שהתלמידים המונעים ביותר (שכבר מצליחים) הם אלה שיעסקו באופן היצרני ביותר ב-AI.

התמודדות: Google מחויבת להנגשת מידע אוניברסלית, ומשקיעה באימון מודלים על מקורות מגוונים וגלובליים כדי שישקפו תרבויות והקשרים רבים. בנוסף, AI יכול לתרגם ביעילות תוכן מאנגלית, כולל לשפות סימנים וצורות תקשורת חלופיות אחרות.

6. עתיד בלתי צפוי (Unpredictable Future)

האתגר: הקושי של מחנכים לתכנן קדימה כאשר השפעת ה-AI על התעסוקה נותרה לא ודאית, והכלכלה דורשת מיומנויות מתקדמות יותר של פתרון בעיות, שיתוף פעולה והיכולת ללמוד לאורך החיים.

התמודדות: לומדים זקוקים היום לכישורי חשיבה ביקורתית בשילוב עם ידע בתחום, ובכך לבנות מומחיות ויכולת הסתגלות כאחד. מחנכים ומעצבי מדיניות צריכים לתעדף בניית מערכות התומכות בכוח עבודה גמיש שיכול להתפתח עם שינוי המשרות.


לסיכום, Google מאמינה כי מימוש ההבטחה של AI תלוי במידה רבה בשיתוף פעולה פעיל עם כלל הקהילה החינוכית (מוסדות, קובעי מדיניות, מורים, תלמידים והורים) כדי לעצב את פיתוח הכלים ולהבטיח שהם מותאמים ליעדים ואינטרסים אנושיים.

כדי להבין את הצורך בגישה קולקטיבית, ניתן לחשוב על האתגרים הללו כעל בניית עיר חדשה: אם רק התושבים העשירים ביותר יקבלו את התשתיות החדשות (AI), בעוד שהשאר יסתפקו בכבישים ישנים, אי-השוויון רק יחמיר (אתגר הגישה השווה). על מנת שהעיר תצליח, יש לתכנן מראש את כללי התנועה (התמודדות עם רמאות וחשיבה ביקורתית) ולהבטיח שכל התושבים יקבלו כלים ואימונים שווים לשימוש במשאבים החדשים, אחרת הפערים החברתיים יגדלו.

תקציר Bett 2023

 

If you can dream it, AI can do it

"למערכת החינוך אסור להשאר מאחור. על ההוראה, הלמידה וההערכה במערכת החינוך להתכתב עם המציאות של הלומדים. אותם לומדים שבסוף יום הלימודים מכניסים את העיפרון והמחק לקלמר ומתחברים בן רגע לעולם האמיתי בו הם יזדקקו למיומנויות אשר לצערינו אינן מוקנות כיום בבית הספר.סרטון תדמית זה של חברת מיקרוסופט הוא טיפה קטנה באוקיינוס עצום של AI ששוטף אותנו ומהווה עוד תזכורת לפערים העצומים ההולכים וגדלים בין מערכת החינוך למציאות האמיתית".

            

            

מקוונים בשבילכם

צוותי חינוך יקרים, דואגים לכם גם בקיץ תוכלו להשתתף בשיעורים פרטיים או קבוצתיים בשבילכם! השיעורים יהיו בנושאים טכנו-פדגוגיים, לבחירתכם - והכל בחינם מחכים לכם כאן

חטיבת הביניים "אינסטה"

על מנת לקרוא את התוכן יש ללחוץ על התמונה

"אז בואי איתי למקום בו חלומות נולדים" פיטר פן

רוצים להוביל שינוי חינוכי?

לשלב טכנולוגיה בלמידה?

לצמוח ולהתפתח מקצועית?

התכנית לטכנולוגיה בחינוך לתואר שני במכללת סמינר הקיבוצים – מחשבים למידה מחדש!

"מישהו לערוך איתו"

ויקיפדיה, בשימוש מושכל, עשויה להעמיד לרשות המורים ותלמידים, כלי אפקטיבי להוראת השפה ויכולת הביטוי בכתב. באמצעות כתיבת ערכים אנציקלופדיים, בהנחיה והשגחת המורים, תוך התמקדות בפיתוח כישורי מיזוג מידע ובביטוי בכתב, בסוגה של אנציקלופדיה/ מילון לשם כך, פיתחתי יחידת הוראה להתנסות ראשונית בכתיבת טקסט מידעי- לימודי מסוג ערך באינציקלופדיה / מילון. 

יחידה זו מותאמת ללמידה בקבוצות הטרוגניות וכן ללמידה עצמית כשהמטרה היא מינוף כתיבת ערכים בויקיפדיה כחלק מהוראת השפה בלמידה משמעותית, למידה שיתופית וכנגזרת להערכה חלופית בהוראה, למידה, הערכה. בהמשך, יהיה צורך בהכרות מעמיקה יותר של תלמידים ומורים עם כתיבה בסוגה של ויקיפדיה ועם תפיסה של כתיבת תוכן חופשי תוך הגברת המודעות לסוגיית שמירת זכות יוצרים בפרסום תוכן ברשת.

הערה - במידה ואינכם רואים את תוכן הדף חפשו סמליל של מגן, לחצו עליו במקש הימני של העכבר ואשרו את טעינת הסקריפטים:

מאחלת לכם למידה מהנה.

לכניסה ליחידה לחצו על התמונה: 

ממ"ד קטן בערבה

במסגרת קייטנות קיץ דיגיטלי, הצלחנו השנה ליצור קייטנה לילדי הדרום מבלי להפר את הנחיות פיקוד העורף.

באופן רשמי, זוהי קייטנה לילדים אבל הלכה למעשה זו הפכה להיות קייטנה שסוחפת אחריה משפחות שלמות שיושבות עם הילדים סגורים בממ"דים הקטנים ברחבי הנגב והערבה ולומדים יחד את התכנים והכלים.

הטכנולוגיה המתקדמת, מאפשרת למידה ללא גבולות של זמן ושל מקום: Any one, Any time, Any where ופורצת את קירות המרחבים המוגנים באמצעות ניהול רשת למידה שיתופית, רב גילאית ודיפרנציאלית.

קייטנה זו, מאפשרת לגעת ולהגיע לילדים שלא תמיד מקבלים מענה לשונות שלהם ושלא לומדים בלמידה מותאמת ליכולתם במסגרת הכיתה המסורתית.

בעיקר בתקופה מאתגרת כמו בימים אלו, המימד החברתי והרגשי מועצם כשבעת בניית משחק, הסבתא שנקלעה לממ"ד תורמת חלק ברעיונות למשחק הדיגיטלי ובחדר אחר כל המשפחה מקטלגת מושגים במדעים ומצרפת אותם לטריוויה של קבוצת החיברות החדשה. כך בדיוק נוצרת משמעות ללמידה.

הקייטנה מייצרת מסגרת וירטואלית בה הילדים מביעים את תחושותיהם באמצעות השימוש בכלים טכנולוגים תרפותים ויש לה חשיבות רבה בהפגת מתחים וחרדות.  

היכולת שלנו להגיע לילדים בלי באמת להגיע באופן פיזי, להקשיב להם ולא רק לשמוע, ולהיות איתם, פשוט להיות – מזמנת למידה חברתית ורגשית חדשה.

קישור ללוח

"חלומי היה להיות רועה צאן או משורר של כוכבים" שמעון פרס

היום, במסגרת שיעור מדעים וטכנולוגיה, לקחנו כיתה ד'-3 ואני חלק בשיעור סינכרוני אותו העביר נשיא המדינה מר שמעון פרס.

השיעור היה מעשיר, החוויה מעצימה וכמובן התוכן אותו יצק נשיא המדינה לשיעור היה משמעותי לילדים ולמבוגרים גם יחד. בין היתר, קיבלנו שיעור חשוב בקבלת האחר, מוטיבציה ללמידה ועוד נקודות למחשבה ולדיון.

בסוף השיעור הילדים יצרו לנשיא לוח שיתופי ובו נעצו פתקים אישיים עם תודות ושיקוף של הלמידה שלהם מהשיעור.
זוהי למידה משמעותית מרגשת במיוחד.
אקורד הסיום היה הודעה רשמית מסגן נשיא "גינס" שהכריז: "זהו השיעור הממוחשב הגדול בעולם".
כדי לצפות בלוח השיתופי לחצו על התמונה:

נקודה קו נקודה

שתי נקודות:

נקודה ראשונה: בשיחה שנערכה בשבוע שעבר עם פרופסור סוגטה מיטרה במסגרת כנס ערי חינוך, הוא טען כי דברים קטנים הם אלו שישנו את החינוך. לטענתו, הדרך לאתגר ילדים היא לשאול אותם שאלות  קשות ולהעלות דילמות  כי מטבעם הם מתעניינים בשאלות הגדולות של החיים.

נקודה שנייה: בהמשך הכנס, נערכה שיחה וירטואלית נוספת עם סר קן רובינסון, בה הוא הביע את דעתו על כך שכדאי שמורה יאהב ילדים ויאהב את עבודתו, שעבודתו תהיה משמעותית בשבילו. דרישה פשוטה אך חשובה. הוא המליץ למי שלא מרגיש סיפוק בעבודתו פשוט שילך לחפש לו עבודה שמתאימה לו יותר, עדיף פשוט שלא יעסוק בחינוך.

רובינסון רואה בחזונו בית ספר כמקום מפגש לעוסקים בעשייה ופחות בדיבור. מקום בו יינתן משקל שווה ערך לתחומי הדעת והעניין השונים ויעודד שיתוף פעולה ולמידה בחברותא.

שתי נקודות וקו אחד:   

נקודה ראשונה: "בין שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד"  כתב  יהודה עמיחי.

נקודה שנייה:  שיטת תקשורת בה שני מצבים: דולק וכבוי היא בעצם קוד מורס. שני מצבים בלבד באמצעותם ניתן ליצור אינסוף צירופים שיוצרים מילים רבות.

קו אחד: הדרך לקשר בין קו לנקודה לקו הוא לחבר בין מה שעושים בחיים למה שעושים בביה"ס, להעלות לילדים שאלות מאתגרות ודילמות ולתת להם להתמודד עם התשובות, לשאול שאלות נוספות ולהבנות מכך ידע חדש.  

הלמידה נמצאת בכל מקום, עלינו רק לאפשר לה להיות (being) בצד העשייה (doing).

היום, היה לי הכבוד לקחת חלק ביום למידה שיתופי של העיר ירושלים.

במהלך הבוקר, העברתי  שיעור וירטואלי לעשרות רבות של תלמידים בירושלים יחד עם הרב הראשי לישראל, הרב לאו.

מרגש היה לראות שהדבר הכי חשוב לרב לאו היה לראות ולשמוע את התלמידים. הוא ביקש בתחילת השיעור לפתוח לכולם את המיקרופונים ומצלמות הווידאו כדי שיוכל לראות ולשמוע אותם כך שהם ייקחו חלק פעיל בלמידה.

היה שיעור מרתק, בו בחר הרב לשוחח על "דרך ארץ" ושזר נושא זה בזהירות וברהיטות תוך כדי אזכורים מתוך פרשת השבוע, שילוב מידע אקטואלי, סיפורים מהגמרא, סיפורים ודוגמאות אישיות שלו מילדותו ועוד.
הרב הקשיב בסבלנות  לשאלות הילדים הנרגשים, ענה עליהן באריכות, העלה שאלות ודילמות בצד שאלות ודילמות שהעלו הילדים והמשיך לטוות את השיחה על פי אותן נקודות ונושאים שענינו אותם.
ההתרגשות של הילדים הייתה רבה ואין ספק שזה היה שיעור משמעותי עבורם.
לאחר השיעור, ניתן היה להמשיך ולכתוב בפורום שיתופי ולהגיב אחד לדברי האחר.

שיעור זה היה אקורד סיום מכובד ליום למידה שנערך בשבוע שעבר ובו השתתפו שבעה עשר אישים ונשים פורצי דרך בתחומים שונים, אשר העבירו שיעורים וירטואליים בזמן אמת למאות רבות של תלמידים מכיתה ד' ועד יב'.

אנשים אלו מצטיינים בתחומים שונים: יוסי לנגוצקי - אנרגיה וגז, חמוטל בן זאב - כתיבה אמנותית, דרור הדדי - ספורט אתגרי, ניר גייסט - אבטחת מידע, ד"ר יאן מיסקין, נתן שרנסקי - זהות יהודית, צפריר קזולה - פיתוח חשיבה, חילי טרופר, חינוך, סיון רהב מאיר - תקשורת, שי מגזימוף - הייטק, עדי אלטשולר - יזמות חברתית, דותן טמיר, יזמות טכנולוגית קהילתית ואמיר צוקרמן – מוזיקה.

במהלך השיעורים, נרקם קו משותף בין תלמידים בנקודות שונות בעיר, בין נקודות דומות ושונות של תחומי עניין.

התעוררו שיחות ודיונים בין חברותא של ילדים בקבוצה רב גילאית שהתקבצה סביב תחומי עניין ובעיקר אני מאמינה שנרקמו גם חלומות חדשים.

כאן ניתן לצפות בהקלטות של ההרצאות ולראות את הפורומים השונים.

בתמונה למטה הרב הראשי לישראל, הרב לאו, בזמן השיעור.
הקלטה של השיעור. 

* הבהרה קטנה, השתמשנו במחשב של תמר בתי דבר המסביר את הלבבות על המחשב...

OLPC - המגדל הפורח באוויר?

בשנת 1978 כתב הסופר נורטון ג'סטר את הספר "המגדל הפורח באוויר".

העלילה מתארת את מילו, שנטל על עצמו משימה נעלה ובלתי אפשרית אליה הוא יצא עם  כלב אמיץ ופשפש פחדן. לאחר הרפתקאות רבות – מהן משעשעות, מהן מסוכנות – הוא מצליח להחזיר את האושר אל מלכות חכמה.

הלקח של המסע הוא שכל דבר שאנו לומדים היום (גם אם הוא נראה מיותר לפעמים) יסייע לנו לגלות את סודות המחר הנפלאים.

הפרויקט העולמי והשאפתני מחשב לכל ילד (OLPC) הודיע אמש (16.7.2013) על שינוי כיוון מפתיע: במקום להתמקד בשווקים מתפתחים כגון אפריקה ודרום אמריקה יתמקד הפרויקט דווקא באוכלוסיות חלשות בארצות הברית וביתר העולם המערבי.

נגרופונטה, שיזם פרויקט זה, שאף לצמצם את הפער הדיגיטלי  באמצעות רכישת מחשב נייד לכל ילד במחיר השווה לכל נפש ובמקביל ראה למול עיניו גם מטרה חברתית של חיזוק מעמד הילד בכיתה והתלכדות משפחתו סביב המחשב בבית. כשהשימוש במחשב, לתפיסתו, יאפשר לילדים ממדינות מצוקה לפתוח אפשרויות חדשות ולהגדיל את אפשרויות התעסוקה שלהם בעתיד. פרויקט זה, כאמור, חיבר משפחות רבות לעידן הידע ותרם לקשר שלהן עם העולם הגלובלי.

בעבר כתבתי, כי החלום שניתן לנצל את הטכנולוגיה כדי ליצור מציאות אחרת עדיין לא נגוז ולצד חולשותיו של פרויקט זה יש לזקוף גם את הצלחותיו, שהראשונה שבהן היא העלאת המודעות לבעיה ופתיחת הדיון הציבורי העולמי בדרכים לפתרונה.

מעניין יהיה לראות בהמשך את כיווני ההתפתחות של פרויקט זה ואת קידומו לצמצום הפער הדיגיטלי על ידי מהלך זה של מכירת הטאבלטים, ברשתות שונות בארה"ב.

התקווה שעדיין לא נגוזה אצל חלק מהמבקרים, מאירה באור נגוהות את המסע הארוך והמורכב הזה לצמצום הפער הדיגיטלי.

כמו בספר , אולי גם ההכרזה על כישלון הפרויקט מוקדמת עדיין ומהלך זה של שינוי במיקוד האוכלוסייה, השווקים והיבשות מסתיר בחיקו סודות שעוד יתגלו ויובילו לשינוי המיוחל של צמצום הפער הדיגיטלי.

רשומה קודמת הסוקרת פרויקט זה: "היה זהיר במעשים אך נועז ונטול רסן בחלומות" יאנוש קורצ'ק 

מידע מהאתר הרשמי של OLPC

כלכליסט 17.7.2013

כמו כלים שלובים?

זוהי הרשומה ה-100 בבלוג. 

מסקר קצר שערכתי בין מכרי העוסקים בחינוך, עלה, כי התסמיך (אסוציאציה) הראשון שעולה בהקשר של "מאה" הוא מספר המציין הישג לימודי.

בעוד יומיים, עם סיום שנת הלימודים תשע"ג, יתקיימו טקסי הצטיינות רבים בבתי ספר יסודיים ברחבי הארץ.

לפחות באחד מהם, אותו אני מכירה מקרוב, מעריכים במהלך השנה את התלמידים על הישגים בתחומים מגוונים, אך הטקס האחרון והמכובד שמסכם את השנה, מוקדש ברוב כבוד למצטיינים בהישגים הלימודיים.

גם השנה, יתקבצו מאות ילדים בני 7 עד 13, ביום האחרון ללימודים ויחכו וייחלו לשמוע את שמם נישא בפי המנהלת.

הילדים שיזכו לתעודת הצטיינות וכבוד זה, הם אלו שממוצע הציונים שלהם הוא מעל 90. במהלך הטקס, תעמוד מנהלת בית הספר, נרגשת ותזמין בגאון את פלוני אלמוני שסיים כיתה ד', בממוצע ציונים של  93.7  לקבל את התעודה וכן הלאה.

האחרים, שלא הצליחו לעבור את רף ממוצע המבחנים בציון 90, (כשאנו לוקחים בחשבון שהמורה של כיתה ד' בנתה את המבחן הקובע את הממוצע על פי כל השלבים: תכנון, ניסוח וסיווג של מטרות הוראה ובחינה, חיבור פריטי מבחן, התייחסה בדקדקנות לערכת פריטי המבחן ולבסוף, בדקה את תקפותו, כלומר: שאלה את עצמה מה בודק המבחן? וידאה שחיבור הפריטים במבחן נעשה בצמוד לרשימת מטרות קבועה מראש וכן, שתוכן הפריט נובע ישירות מן המטרה שאותה הוא אמור למדוד), יושבים להם בצד ומתביישים.

בהמשך לרשומה של פרופסור יניב, הוספתי עוד כמה משפטים:

בגלל הציון אני יודעת שלא יקראו את שמי היום בטקס

בגלל הציון אני יודעת שאחפש על מה להסתכל כדי שעיני לא יתקלו בעיני אחרים

בגלל הציון אני יודעת ששוב אחזור לכיתה עם עיניים מושפלות

בגלל הציון אני לומדת שהאופי שלי לא באמת קובע

"בגלל הציון, אני פוחדת והידע מרחף מעלי וחוזר רק עם הצלצול" (דנה)

בגלל הציון אני לומדת שלא משנה מה אעשה לא אגיע רחוק

בגלל הציון, אני יודעת שמה שחשוב זה לא באמת התהליך אלא התוצאה.

חוק הכלים השלובים קובע, כי גובה פני נוזל בכלים שלובים ישאף להיות שווה והוא אינו תלוי בצורת הכלי או ברוחבו. וגם במקרה זה השאיפה היא שהידע שנוזל מהמורים (לצערנו, במקומות רבים בעיני עצמם הם עדיין בעלי הידע), יזלוג לכל הכלים השלובים והשונים וייוצג בגובה שווה אצל כולם ללא הבדל צורה או רוחב.

מארז "מתנ"ה" תשע"ד: מארזי – תכנון – ניהול – והערכות, הוא כלי פדגוגי ניהולי אותו מעמיד בכל שנה המינהל הפדגוגי לרשות עובדי החינוך לשם עבודת התכנון, הניהול וההיערכות לקראת שנת הלימודים. בחנתי כמה מהערכים והמטרות המלווים את עבודתנו ועליהם מצביע המארז.
בחרתי לצטט כמה מהם: (מתוך חוק חינוך ממלכתי התש"ס – 1999):

"5. לפתח את אישיות הילד והילדה, את יצירתיותם ואת כשרונותיהם השונים, למיצוי מלוא יכולתם כבני אדם החיים חיים של איכות ושל משמעות.

7. לחזק את כוח השיפוט והביקורת, לטפח סקרנות אינטלקטואלית, מחשבה עצמאית ויוזמה, ולפתח מודעות וערנות לתמורות ולחידושים.

8. להעניק שוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה, לאפשר להם להתפתח על פי דרכם וליצור אווירה המעוררת את השונה והתומכת בו".

ולהתייחס למטרה א': 

"מערכת החינוך תחזק את החינוך לערכים ציוניים, יהודיים, דמוקרטיים וחברתיים המחולקת לשני יעדים:

יעד א1: העמקת החינוך הערכי המכיל עשר משימות לשילוב בתכנית העבודה השנתית בבתי הספר היסודים.

יעד א2: עיצוב אקלים חינוכי מיטבי המכיל שלוש משימות בלבד עבור בתי הספר היסודיים כשאחת מהן (1/3 מהיעד) היא "הנהגת תלבושת אחידה".

תלבושת אחידה במוסדות חינוך בישראל, פירושה: חולצת טריקו שעליה מוטבע סמל בי"ס בצד שמאל. אחדד נקודה זו: כל חולצת טריקו, בכל צבע, בכל איכות, בכל עיצוב, הופכת אחידה ברגע שסמל ביה"ס מודפס בצידה השמאלי.

זהו.

נעלים, גרבים, תיקים יוקרתיים, מכנסיים, כובע ושאר ירקות (אורגנים כמובן...) אינם חלק מהתלבושת האחידה. 

באוסטרליה הרחוקה, לדוגמה, תלבושת ביה"ס היא אכן אחידה ומלאה וכוללת פרטי לבוש זהים מכף רגל ועד ראש. 

מלבורן,  ינואר 2012 

 האם כשאנו דנים, ביעד החשוב של "עיצוב אקלים חינוכי מיטבי" יש צורך לתת משקל רב כל כך על תלבושת (שאינה) אחידה?
וכיצד זה "זורם" יחד עם קבלת השונה?

המשנה החינוכית טוענת: "התלבושת האחידה היא ביטוי חיצוני לתפיסה חינוכית-ערכית שבבסיסה עומדים ערכי השוויון, הצניעות, השייכות הקהילתית והאחווה. מטרתה – העמקת ערכים אלו והקלה על הנטל הכלכלי המוטל על ההורים. התלבושת האחידה תורמת לקידום אקלים בית-ספרי מיטבי ולהקטנת הנראות של פערים כלכליים במוסד החינוכי". 

בשנת 1958 פותחה שיטה לרישום תנועה על ידי פרופסור נועה אשכול ופרופסור אברהם וכמן. כתב התנועה הוא מערכת סמלים הנותנת אפשרות להגדיר את תנועת הגוף האנושי. זהו ניסיון  לתרגם רגשות ותנועות לכלל סימנים מוסכמים. 
האם באמת מסוגלת חולצת  T שירט אחת אמיצה לשאת על גבה: ערכי שוויון, צניעות, שייכות קהילתית ואחווה בצד קידום אקלים בית ספרי?

הילדה המורדת שלא הגיעה עם חולצה אחידה היא אני...

 ולסיכום,

עם סיום שנת הלימודים תשע"ג, הייתי רוצה בצד הכבוד וההערכה הרבים שיש לי לעמיתי שטרחו ימים ולילות על עדכון והכנת מארז מתנ"ה תשע"ד (אשר למען ההגינות אציין, שבחרתי להתייחס לחלק קטן מאוד ממנו), להוסיף לתלמידים עוד מתנ"ה אחת.

ילדים יקרים, 

              המטרה היא להשתמש באומץ

              בתבונה שלכם

              לנסות, להקשיב, לתהות, לטעות ולזכור

             שהדרך היא המטרה.

פרופסור חנן יניב: חוק החינוך - מה העבודה הזאת לכם

EDEN Annual Conference * Oslo, 12-15 June, 2013

ON THE FLIP SIDE OF THE COIN - THINKING DISPOSITIONS IN LEARNING BLOGS

Ela Peleg, Gila Kurtz, 

The College for Academic Studies, Israel

This paper describes a study of a learning blog, a web 2.0 application, as a tool for promoting the utilization of thinking dispositions, the use of variety of thinking dispositions and the possibility of an increase in the incidence of use of thinking dispositions. The study was conducted at the College for Academic Studies in Israel, in a Master Program’s on ICT and Learning. Data was collected from a sample of student's blogs. The content analysis category was based on a rubric developed by the researchers for the purposes of this study. The rubric was used as a basis for coding thinking dispositions and their components in the learning blogs records.

The research findings revealed that the learning blogs contains representations of thinking dispositions, in a large quantity and in a wide variety.

The results show that students' postings indeed displayed evidence of thinking dispositions processes. The study discusses implications for instructors wishing to add blogs to their teaching toolbox.

To read more, click on this link

For more information, click on this link

"שאילתא" - למי ששאל...

סרטון הסברה לסביבת שאילתא.

בואו, תשאלו 

"שאילתא" - מה שחשוב הוא לא להפסיק לשאול - אלברט איינשטיין

הרציונל סובב סביב יצירת אבני דרך להשגת סטנדרטי תוכן וסטנדרטי משנה מתחום התוכן "מידענות" ו"טכנולוגיה" לבית הספר היסודי.

מטרת סביבה זו היא מיקוד תהליכי חשיבה ומידענות וכן ניתוח ויישום של פיתוח המצאה על שלביה השונים.

חשוב כי התלמידים יתנסו בתהליך פתרון בעיות כשהם מטפלים בפתרון הבעיה בעזרת תהליך התיכון ובמיומנות של מידענות, כשהמסר המרכזי זימון יכולת פיתוח ההמצאה והנגשתה לאוכלוסייה דיפרנציאלית בכל מקום וזמן כדי לאפשר חשיבה פורצת גבולות.

"הצורך הוא אבי ההמצאה" טבע אפלטון. חדשנות, יצירתיות, גמישות ופתיחות מחשבתית בצד חשיבה שיתופית, אינטראקציות חברתיות ותהליכים רפלקטיבים, הם אלו שיובילו להתפתחות והתקדמות החינוך והחברה.
פיילוט נעשה בימים אלו בין שני בתי ספר במודיעין (בי"ס אופק) ובירושלים (בי"ס זלמן ארן), כשכל "בלוג-צוות" מורכב מתלמידים משני בתי הספר. 

לחצו על התמונה כדי להכנס לסביבה:

ממנ"י והלאה*[1] : הקשר בין נטיות חשיבה משחקי מחשב ותהליכי למידה

אלה פלג    צביה אלגלי 

^[1] השם בעל משמעות כפולה: שימוש במשחקי מחשב ללמידה חשוב שיופץ הלאה, אך מרבית המורים עדיין לא עושים זאת, כיוון שהשיטה מהם והלאה

מבוא

מאמר זה מתאר מחקר בראשית דרכו. מטרת המחקר לזהות כיוונים אפשריים לפיתוח תהליכי למידה הנשענים על משחקי מחשב, באמצעות זיהוי נטיות חשיבה ואופי המשחק. יחודו של המחקר בניסיון למצוא מתאם בין נטיות חשיבה לאופי המשחק במשחקי מחשב. הצגת המחקר בשלב ראשוני זה, מטרתה לגייס חשיבה ורעיונות לקראת ניתוח הממצאים ופיתוח תהליכי למידה הנשענים עליהם.

להמשך קריאה

"תעיפו את זה הלאה"

מצורפת בזה מצגת הדרכה לבניית שיעור שיתופי באמצעות TED-ED.

סבתא & The city

מאפייני השימוש בטכנולוגיה בבתי הספר היסודיים בישראל, מושפעים מתנאים אובייקטיביים של התלמידים, הצוות המוביל את ההטמעה, אופיים ונטיותיהם של הנוגעים בדבר ומעוד מערכת שלמה של מרכיבים הלקוחים מהמציאות המיוחדת של בית הספר.

כפי שכתבתי בעבר, מושגי המפתח העיקריים בתכנון למידה כיום הם  engagements ו - challenges , כשהאמירה המשמעותית צריכה להיות "פחות זה יותר": כיצד להפוך את הלמידה לרלוונטית לתלמיד ולגרום לו להיות מעורב יותר בלמידה. אילו כלים קוגניטיביים וכלים טכנולוגיים על התלמיד לקבל ללמידה, הבנה והמשגה משמעותיים ולא אילו מקצועות לימוד וידע כמותי עוד עליו לרכוש.

במחקרים נמצא, כי משחקים דיגיטליים מעודדים למידה. הלמידה מתרחשת בהקשר משמעותי ורלוונטי לילד, מתורגלת ומיושמת מידית בעולמו, ונוצר מצב של "קוגניציה מצבית" בו מתקיימים התנאים ההכרחיים ללמידה משמעותית. למידה יכולה להתרחש גם ממצב של "חוסר איזון" כהגדרתו של פיאז'ה הנוצר במהלך המשחק (Van Eck, 2006 ).

על- פי  Bransford, Brown, & , Cocking (2003), מוטיבציה היא המשפיעה על ההתמדה במשימה, על תחושת הכישלון ועל השאיפה להצליח. עוד נמצא, כי משחקים מתוקשבים בכלל, הקשר של הילד לעולם הדמיוני המוצג במשחק וההנאה המופקת ממשחקים מתוקשבים בפרט, מעודדים, משפיעים ומעלים אף הם את המוטיבציה והרצון להעמיק בלמידה.

משחקים לימודיים וסימולציות טומנים בחובם פוטנציאל ללמידה אפקטיבית, מאתגרת וממוקדת. בעזרת משחקים לימודיים אפשר להדגים תהליכים מורכבים מהעולם האמיתי, שאינם אפשריים בלמידה כיתתית, ולאפשר ללומד להתנסות ולתרגל באופן מעשי-וירטואלי מציאת דרכים לפתרונם. יתרונות נוספים לאמצעים אלו הנם האפשרות לשימוש חוזר על-פי הצורך, וההתאמה הן ללמידה עצמית והן ללמידה שיתופית. ללמידה השיתופית יש ערך פדגוגי חשוב בתהליך החינוכי, וברשת היא חלק מהתרבות הכללית (קורץ, 2011).

כישורי תקשורת ושיתוף פעולה שהם מיומנויות בינאישיות לעבודה משותפת, הם היסוד לכל התנהלות של אזרח בעידן הנוכחי והם תוצרים חשובים שנקנים בסביבות משחק מתוקשבות.

הלמידה באמצעות משחק מאפשרת חוויה חינוכית מפרה והדדית תוך יצירת שיח וגשר רב דורי ייחודי בין הלומד בהווה למעגלי הסביבה השונים גם בעברו הקרוב והרחוק.

ובאמצעות משחקים מגוונים ובאמצעים טכנולוגים מותאמים, ניתנת ללומדים האפשרות לתעד ולהחיות מחדש עולמות מרתקים שאינם עוד בסיפורו המרתק של הלומד והקהילה.

המחשב והרשת אטרקטיביים כמצע למשחק לימודי בין היתר משום שהם מאפשרים לדמות כמעט כל תהליך. בנוסף לכך, תחושת השליטה בעולם הווירטואלי יכולה לעודד פיתוח של מיומנויות, כגון: יצירתיות וחדשנות העוזרות ליישם ידע נרכש במגוון מצבים אמיתיים. ישנו תהליך של מודעות וקבלת אחריות להתנהלות עצמית של המידע, הלמידה והעשייה.

רפאלי ושגב (2011) מציינים שמשחקים כוללים את כל מה שנחוץ ללמידה: הדמיה של מציאות, חזרה על מהלכים הנדרשת להטמעת תפיסה וכישורים, משוב מיידי ומשוב דחוי, הנאה, צחוק ומרכיבים פיזיולוגיים היוצרים רקע ביולוגי מתגמל, תגמול מיידי להצלחה שאינו דורש דחיית סיפוקים ועוד. כמו כן, משחקי סימולציה ממוחשבים ומבוססי רשת מסייעים בהפנמת כישורי ניהול באופן חוויתי ועמוק.

בתהליך רפלקטיבי שערכתי עם עמיתים, עלה מחדש הדיון בנושא רלוונטיות החינוך ובית הספר בארץ ובכלל ומה בין החינוך לתקשוב.

בין השחור ללבן יש אלפי אפורים. חשוב לזכור לא להפוך את התקשוב למוביל החינוך אלא להפוך אותנו, אנשי החינוך לרלוונטיים בין היתר, באמצעות התקשוב. תוך שזירת חוט השני בין העבר, ההווה והעתיד.

פדגוגיה והנהגה אמתית יובילו לקדמה  וזאת יש לעשות בדרך של אהבת אדם, חיזוק תחושת השייכות והרלוונטיות של הלומד לבעיה המוצבת בפניו.

יש להציב בפני הלומדים בעיה חינוכית, ערכית המגבירה את המודעות המשפחתית, הקהילתית, במעגלי הסביבה השונים.

במוסף העיתון כלכליסט שאוחזר ביום 10.3.13, מתואר תהליך בניית משחק בשם:  Family Village.  המשחק מדמה פיתוח וניהול עיר במרחב אקולוגי עם דגש על דמויות היסטוריות ממעגלי המשפחה / סביבה של המשחק עצמו.

הרקע: ניהול והנעה של פרויקט או מערכת מורכבת רב תחומית, המכילה בעיות פתוחות ומסתגלת תוך פיתוח כישורי חיים ורכישת מיומנויות של ארגון ותכנון, הגדרת לוחות זמנים, תקשורת בין אישית טובה, פתרון בעיות וקבלת החלטות ובעצם לימוד כיצד לנהל ולהתנהל בעולם האמיתי.

הדגש הוא שכל הדמויות במשחק יהיו בני משפחת הלומד כיום - וגם דמויות מההיסטוריה המשפחתית.

גם במשחק וירטואלי זה, הלומדים יקימו מרחב מחיה וירטואלי, כשכל שחקן ישלוט בשכונה קטנה, בעלת רחובות, בתים ובתי עסק. אבל בשונה ממשחקים מוכרים כמו Cityville שם הדמויות אינן בעלת משמעות ללומד, כאן, יוכלו הלומדים לצרף למשחק מידע אמיתי, היסטורי או עכשווי, בין היתר על ידי חיבור לשירות גיניאולוגי קיים של, FamilyLink  שכולל יותר מ-3.6 מיליארד ערכים שונים. המשחק יסרוק את המידע ויצור דמויות שמבוססות על כל בני המשפחה, מספר דורות אחורה - שיככבו במשחק.

במקביל לבניית העיר וניהולה, על הלומדים יהיה לתת את הדעת להיבטים החברתיים, התרבותיים והסביבתיים של העיר הפרטית של משפחתם בצד תשומת לב גם לערים של הקבוצות האחרות במשחק.  

זמן הלימוד בסביבה זו הוא אין סופי, כשהמשחק מורכב, ארוך ודורש שעות ארוכות של אינטראקציה רבה עם משתתפים אחרים על מנת להתקדם בשלבים.  

קהל היעד יוכל להיות תלמידי בנות/בני מצווה כפרויקט עבודת שורשים.

כשמעבר למטרת העל שהיא הכוונת הלומדים בעידן הידע לרכישת מיומנויות המצופות כיום בעולם התעסוקתי, יכול משחק כזה להשיג מטרות נוספות כגון:

מיומנויות עבודה שיתופית ולמידה עצמאית, מיומנויות טיפול במידע דיגיטלי ושימוש בו לצרכי תקשורת  (CIL).

שימוש בסביבה לצורכי הדמיה והמחשה.

מיומנויות של תהליכי קריאה וכתיבה.

מיומנויות חשיבה מסדר גבוה.

מעבר הלמידה מחשיבה קווית - ליניארית בה המורה מעביר את הידע.
באופן חד סטרי לחשיבה רשתית, רב ערוצית בה קהילת הלומדים מקיימת בינה לבין עצמה דינמיקה עצמאית.

הערכה חלופית שתעודד תהליך רפלקטיבי של הלומדים בזמן אמת ביחס לעצמם ולקצב ההתקדמות שלהם כחלק מתכנון והתאמה לצורכי הפרט, לצד הערכה נורמטיבית המכוונת להישגים סטנדרטיים.
הגברת ההנעה בתהליך הלמידה באמצעות הרחבת הדרכים לביטוי כישורים ייחודיים, תוך שימוש בטכנולוגיה המצויה בסביבה האותנטית והקרובה לעולמם של הלומדים.
לפי גישת הרשת החברתית, הידע, הפתרונות והמעשה המוצלח טמונים באינטראקציה המשמעותית, בלעדיה אין קיום מתמשך במשחק. כשאחת המטרות של המשחק הלימודי המורכב והמסתגל היא לייצר חוכמה מצטברת אצל כל אחת מהלומדים שלוקחים בו חלק, וכל פעילות וידע של כל לומד צריכה להצטבר גם אצל כל השאר.

שיתוף הפעולה בתהליך הלימוד אשר מזמן משחק זה, מחייב את הלומדים להיעזר ולהיתמך ב"חוכמת הרבים" בצורה כזו או אחרת, כשהמשמעות היא שכמות הלומדים שווה איכות.
ניצול הרשת החברתית על אמצעי התקשורת המגוונים שבה, אמצעי החיפוש והקישורים למידע פורמלי מובנה ולא מובנה הקיימים בה, יכולים לתרום אף הם להצלחה במשחק מסוים זה. 

באמצעות הרחבת הדרכים שבהן ישנה יכולת לבטא את כישוריו הייחודיים בתהליך הלמידה, ניתן מענה לאינטליגנציות מרובות, למימוש עצמי ולתפיסה ערכית וחיובית של הלומד את עצמו כיצרן ותורם לחברה, למשפחה ולמעגל הקהילה.

משחק זה מדגיש את הרלוונטיות של הלומד ברמה האישית: העיר צריכה להיות שלמה והמשחק בה חייב להיות יעיל אחרת התוצרים יהיו נמוכים יותר. התנהלות כזו מגבירה את הסקרנות הקוגניטיבית. 

משחק זה נותן לדמיון הפנימי חופש פעולה מעצם ההדמיה של העיר והיבטים ריגושיים מעצם היות המשחק סימולציה. הלומד מעצב את העיר ולהתקדם במשימות בהתאם לאופיו, לצרכיו ולגילו. יש מענה רב והזדהות עם הדמויות מכיוון שהן נוצרות על ידי הלומדים והן מייצגות דמויות מהמשפחה הגרעינית ו/או המורחבת.  

משחק מקוון זה הופך את הלימוד להוויה חינוכית-לימודית המלווה את הלומד לאורך כל שעות היממה. 
הפעילות במשחק תעודד תהליך חקר מידעני ותלווה בדמויות שתקרומנה עור וגידים וירטואליים תוך הבניית ידע על התקופה מהיבטים שונים (תרבות, ערכים, ספורט, מקצועות, פוליטיקה, ארכאולוגיה ועוד).
במקום משימות רנדומליות, המשחק יעקוב אחרי ההיסטוריה של בן המשפחה, כולל שינויי מקצוע, מעבר בין מדינות ולידות ויציע לשחקן מטלות אופציונליות שילמדו אותו את ההיסטוריה המשפחתית. בניין מוזיאון בשכונה גם יאפשר לשחקנים הצעירים לקרוא מסמכים על בני המשפחה, כגון תמונות וארכיונים של עיתונים עתיקים. (כלכליסט, שם)

לסיכום,
הנחת היסוד כיום היא שלא ניתן לעצב לומד שלם, יוזם ויוצר, בעל מודעות אזרחית מפותחת בחברה איכותית, ללא שילוב סביבה לימודית דיגיטלית המרחיבה את הלמידה מעבר לגבולות הזמן, המקום של הכיתה וקבוצות לומדים. 

באמצעות משחק חברתי וירטואלי המתקיים ברשת חברתית, יוכלו המסרים לעבור באופן מיידי, בשקיפות ובהפצה המונית ובכך ישמשו כמקשרים ומחברים בין סוכני החיברות העיקריים בחיי הלומדים. לא עוד בית הספר כסוכן החיברות המרכזי.