הנסיכה והעדשה

במסגרת תפקידי כמורה למדעים ישנם כמה עקרונות שמנחים אותי:

עקרון פיתוח החשיבה בו אני משלבת מיומנויות מסדר חשיבה גבוה בפעילויות בכיתה, עקרון הרלוונטיות והאותנטיות על מנת ליצור זיקה בין עולם המדע לעולמם של הילדים.

אמונתי בגישה הקונסטרוקטיבית, אשר מהווה המשך לגישה הפרוגרסיבית מהמאה ה 18 ואילך,  כמו גישותיהם של ז'אן-ז'אק רוסו ושל ג'ון דיואי (עליו כתבתי ברשומה הקודמת),  באה לידי ביטוי בכך שאני נותנת לתלמידים להתנסות כך שיבנו את הידע בעצמם.

עקרון נוסף - חשוב לי לשלב רכישה של מיומנויות מדעיות וטכנולוגיות שונות.

למידה משמעותית בעיני היא כשהתלמיד בונה בעצמו באופן פעיל ידע ומשמעויות ומבנה את הידע שלו בעקבות התנסויות בעולם הטבעי שמסביבו, כשכמובן לא ניתן להסתפק בהתנסות בודדת עם המושג אלא לזמן לתלמידים התנסות במושג בהיבטים שונים ובמסגרת פעילויות מגוונות הפונות לתלמידים בעלי סגנונות למידה שונים.

הנחת המוצא היא שתלמידים שונים זה מזה לא רק ביכולת הלימודית שלהם (אינטליגנציה), אלא גם בדרך בה הם לומדים (Zelinker 1987) ולכן, על מנת שהלמידה תהיה אפקטיבית יש להתייחס ולתת מענה גם לסגנון הלמידה מעבר לתחום הקוגניטיבי.

כלומר: תלמידים שונים זה מזה לא רק בדרך בה הם מבינים (למשל: האם על ידי הכללה או על ידי דוגמא), אלא גם בדברים נוספים כמו מוטיבציה, תנאים סביבתיים מועדפים ללמידה, מטה קוגניציה ועוד (Curry 1991).

השבוע, לקראת שיעור בנושא סלעים וקרקעות (להלן "העדשה"), נפגשתי עם הגיאולוג - ד"ר רמי וינברגר, עם הארכיאולוגית ד"ר ענת וינברגר ועם בתם בת ה – 7 (להלן - "הנסיכה").

מטרת הפגישה היתה להרחיב את הידע שלי בנושא לקראת השיעור בכיתה.

בפגישה, ישבנו יחד, העלנו השערות (בעיקר אני..)  השוונו בין הפריטים ומיינו אותם לאחר שבדקנו את תכונות הסלעים והקרקעות באמצעים שונים.

בכיתה, אבקש מהתלמידים להתחיל בתצפית לא מובנית בה הם יצטרכו לאסוף סלעים מסביבתם הטבעית (ולהחזירם אחר כך...)

כדי שהמושג יהיה משמעותי עבורם בנוסף להתנסות הויזואלית והפיזית עם החומר, יש להתנסות שוב עם המושג.

המענה לכך, בעיני, הוא פעילות מתוקשבת.

באופק מט"ח ישנה פעילות בנושא "בודקים תכונות של סלעים" שם יכול התלמיד להתנסות שוב ושוב בניסוי, לחזור ולהבין את המושג - גם אם באופן וירטואלי. ולצפות בסרטונים בנושא בבריינפופ.

את תהליך ההמשגה שבמעגל הלמידה ניתן גם ליישם באמצעות אוריינות טכנולוגית כפעילות מסכמת בשיעור או כמשימת המשך לבית:

• לבנות חידון על המושגים שנלמדו בגוגל דוקס
• ליצור סרטון בקומיקס על תהליך הלמידה
• לבנות משחק רביעיות על המושגים שנלמדו ועוד

לסיכום,

שוב אני נוכחת כי הטכנולוגיה מקדמת מתן מענה לסגנונות למידה שונים ולשונות תוך הנעה ללמידה.

מצרפת תמונות של הנסיכה בת ה - 7 בעת שהיא חוקרת את הסלעים.

הוזה או חוזה? תלמידים ללא פנים

ג'ון דיואי טען שלילד יש עוצמה ייחודית לו והבנתו לחיים פירושה לתת משקל לצרכים ולנרטיב שלו ושאין לטשטש אותם.

את צרכי הילד יש להצמיח ולהעצים.

במסגרת הקורס המרתק "סוגיות במערכת החינוך" דנו בכך, שילדים מטבעם מתנגדים לשיגרה שאוטמת להם את המוח ולכן יש לייצר עבורם סביבה מתאימה כדי שהם יהפכו לפעילים בתהליך הלמידה.

הילדים מבקשים מרחב למחשבות שלהם, לפרשנות שלהם, לרעיונות שלהם ויש לפתוח עבורם את המרחבים הללו מתוך תפיסה שבלמידה אקטיבית יש חדווה, עניין, תסיסה והיא יוצרת אנרגיות שמעוררות את הסקרנות האינטלקטואלית שלהם.

כל כך הרבה שנים עברו מאז שחקק דיואי תובנות אלו ועדיין, לצערי, שבוי החינוך בקונספציה של חינוך מקובע ואחיד של כיתות מחולקות על פי גיל ביולוגי בלבד ובהן עשרות תלמידים ללא פנים.

כולם לומדים את אותו הדבר, באותה השעה, מתקדמים בחומר (שנכפה עליהם) באותו הקצב ונבחנים באותם המדדים.

בעיני, דיואי הוא חוזה והתפיסה החינוכית הרווחת בישראל של לימוד בכיתות "אם", תפיסה

בה אין מענה לדיפרנציאליות היא טעות.  

בעיני, כל לימוד הוא חשוב אם הוא בא מעולם התוכן של הילד כשטיפוח הסגולות הייחודיות של הילד היחיד והעצמתן היא  היא היוצרת את הגיוון הגדול והמעניין הקיים בציביליזציה.

בני לומד בבית הספר הדמוקרטי שם מיישמים גישה זו הלכה למעשה: אני גאה לצרף מקרה מבחן. מפיו של מנהל בית הספר מר גיל חדש:

"במהלך דיון שקיימתי היום ... נשמעה לפתע דפיקה נחושה אך מנומסת בדלת משרדי. לחדר נכנסו קבוצה של ילדים בכיתה ד' - ה', כשעל פניהם אמונה בצדקת הדרך ומוכנות לנקוט באמצעים קיצוניים (אם צריך) על מנת להשיג את מטרותיהם.

אסור לך לפגוע בזחלים, הם אמרו, ולראייה הביאו מספר רמשים שזחלו במתינות לאורכו של השולחן העגול, מביטים בי במבט זחלולי, מחכים שאחרוץ את דינם. תוכניתך לעשב את השטחים הירוקים לאורך הגדרות של בית הספר דינה להביא כלייה על זחלי פרפר לבנין הכרוב, שמצאו להם מחסה בין עלי סלק הבר. שלא לדבר על מינים אחרים של חרקים שמצאו את מבטחם בערוגות הבר, במה שאתה מכנה "עשבים שוטים", והם מכנים "בית".

בשביל מה בכלל צריך לעשב את האדמה, שאל אחד, ואילו השני בדק איתי את האפשרות לעלות אותי לוועדת משמעת בגין פשעים כנגד לבניני הכרוב.

הם הישירו אליי מבט, עיניהם מספרות לי סיפור של נחישות אמיצה, מניעים טהורים, והזדהות מוחלטת עם מטרות המאבק.

חיזרו בשעה 12:15, אמרתי לאחר זמן מה, והציגו תוכניות חלופיות שיענו על צרכי הזחלים, ויאפשרו גם את עבודת הקהילה לשיפור חזות בית הספר. הציעו פשרה שתהייה מקובלת עליכם, וגם תעלה בקנה אחד עם היוזמה של ועדת נספו"ג.

שלושת הילדים חיכו לי בזמן שנקבע. הם סרקו את גינת בית הספר, בדקו ומצאו שניתן להכריז על "שמורת פרפרים" וחרקים בפינה נסתרת של הגן, שתאפשר סביבת חיים מספקת עבור חרקי בית הספר הדמוקרטי. יצאנו לסיור בגינה, ובכישרון של סוכני נדל"ן ממולחים הם הצליחו להכפיל ולשלש את שטח השמורה באמצעות משא ומתן קשוח וערמומי.

במקביל, הם אירגנו מבצע הצלה בית ספרי שכלל עשרות ילדים נלהבים, שדאגו להעביר מאות זחלים וחרקים מאזורי הספר המסוכנים לעבר השמורה הבטוחה והמוגנת. הם תכננו גם איך לגדר את השמורה, ולדאוג לרווחת תושביה.

מחר כשאתם מגיעים לאזור החדר של ארז (אב הבית), ורואים לפניכם עשבייה פראית וסוררת, רכנו נא וחפשו את הזחלים השחורים לבנים שפוסעים בחדווה זחלילית בשטח הפרא. הזחלים ידעו לספר לכם על ילדים מופלאים, קטנים בגובה אך גדולים בכל המובנים האחרים, שעשו את כל ההבדל."

לצאת מהקופסה

אני זוכרת שכשקיבלתי את המחשבון הראשון שלי למדתי להקיש 010 (= סוס).
בילדותי, אהבתי לקחת חפץ ולהסתכל עליו בצורה שונה מהיעוד המקורי שלו.

על פי המודל המכניסטי בחינוך, לידע יש תכונות של חומר: שימור כמות, שימור נפח והספק.

זהו מודל דומיננטי הרווח גם בין קובעי המדיניות וגם בין המורים.

המטפורות לידע הנפוצות הן – לבנים, חול, מים...

הראש של התלמיד הוא לוח חלק Blank slate או קופסא חלולה.

המורה "שופך" או ממלא את הלוח או הקופסא ב"חומר". התלמיד "מספיק" ללמוד את החומר, כמות החומר נאמדת בדרגות מ 1-10  (ציונים!).

מושג, נושא, פרק, יחידת לימוד, קורס – כל אלו הם אנלוגיים ליחידות הנמדדות בכמות.

המודל המכניסטי הוא פשטני, לא הולם את ממצאי המדע ומתעלם מכל מה שהמדע יודע על המוח האנושי והלמידה.

השבוע נתקלתי ביישום ל IPHONE  שיכול כמובן גם להפוך לסתם משחק מעורר מחשבה במטבח בחופשת סוכות.

במשחק זה, יוצרים פרצופים מצחיקים ומיוחדים בעזרת הדברים הבסיסיים שיש לנו בבית ובעזרת יישום   Faces iMake .

את האפליקציה פיתחה חברת iMagine Machin, והיוצר חנוך פיבן.  

האפליקציה כוללת 100 אייטמים, ו-20 מבני פרצופים. את התמונות שנוצרות ניתן להצמיד לאנשי קשר, לשלוח מייל ולשתף בפייסבוק.

גלית ורדי, סטודנטית לתואר שני במכללה ללימודים אקדמים פיתחה פעילות מתוקשבת מצויינת בנושא "חשיבה יצירתית או יצירה של חשיבה"

בנוסף, בחרתי לצרף קישור לקטע נחמד שניתן לקרוא גם הפוך והמסר משתנה מפסימי לאופטימי.