יום שבת, 15 באוקטובר 2011

לצאת מהקופסה

אני זוכרת שכשקיבלתי את המחשבון הראשון שלי למדתי להקיש 010 (= סוס).
בילדותי, אהבתי לקחת חפץ ולהסתכל עליו בצורה שונה מהיעוד המקורי שלו
.

על פי המודל המכניסטי בחינוך, לידע יש תכונות של חומר: שימור כמות, שימור נפח והספק.
זהו מודל דומיננטי הרווח גם בין קובעי המדיניות וגם בין המורים.
המטפורות לידע הנפוצות הן – לבנים, חול, מים...
הראש של התלמיד הוא לוח חלק Blank slate או קופסא חלולה.
המורה "שופך" או ממלא את הלוח או הקופסא ב"חומר". התלמיד "מספיק" ללמוד את החומר, כמות החומר נאמדת בדרגות מ 1-10  (ציונים!).
מושג, נושא, פרק, יחידת לימוד, קורס – כל אלו הם אנלוגיים ליחידות הנמדדות בכמות.
המודל המכניסטי הוא פשטני, לא הולם את ממצאי המדע ומתעלם מכל מה שהמדע יודע על המוח האנושי והלמידה.
השבוע נתקלתי ביישום ל IPHONE  שיכול כמובן גם להפוך לסתם משחק מעורר מחשבה במטבח בחופשת סוכות.
במשחק זה, יוצרים פרצופים מצחיקים ומיוחדים בעזרת הדברים הבסיסיים שיש לנו בבית ובעזרת יישום   Faces iMake .
את האפליקציה פיתחה חברת iMagine Machin, והיוצר חנוך פיבן.  


האפליקציה כוללת 100 אייטמים, ו-20 מבני פרצופים. את התמונות שנוצרות ניתן להצמיד לאנשי קשר, לשלוח מייל ולשתף בפייסבוק.









גלית ורדי, סטודנטית לתואר שני במכללה ללימודים אקדמים פיתחה פעילות מתוקשבת מצויינת בנושא "חשיבה יצירתית או יצירה של חשיבה"

בנוסף, בחרתי לצרף קישור לקטע נחמד שניתן לקרוא גם הפוך והמסר משתנה מפסימי לאופטימי.







יום רביעי, 12 באוקטובר 2011

לפעמים חלומות מתגשמים

מכתב ששלחתי היום (בדואר אלקטרוני...) לתלמידי מלפני כמה שנים... 

"פעם,  לפני כמה שנים, סיפרתי לכם שכשהייתי בדיוק בגילכם, רון ארד נפל בשבי.
כל שנה הזכירו אותו בטקס בבית הספר ופיללו שיחזור.
שיתפתי אותכם בכך שלא האמנתי שאעמוד עשרות שנים אחר כך כמבוגרת ועדיין אתפלל ואייחל לשובו.

קיווינו יחד שלכם זה לא יקרה ושגלעד יחזור הביתה מהר. הכנו לגלעד שלט, שליווה אותנו כל השנה וגם בזו שאחריה, ובזו שאחריה ובזו...
ביקשתם לשמור על השלט כל השנים ולתת אותו לגלעד כשיחזור ולספר לו שהוא תמיד היה איתם
רותם התנדב לשמור עליו.
 
רותם - אתה יכול להוציא את השלט,
גלעד בדרך הביתה.

ועוד משהו קטן...
כתבנו מכתבים לראש הממשלה
שלחנו בדואר ישראל וגם בדואר אלקטרוני.
 כתבנו וציירנו למשפחת שליט.
שלחנו בדואר ישראל ובדואר אלקטרוני.
 צפינו בו בקלטת על גבי המדיה הדיגיטלית והקשבנו שוב ושוב לשיר של שלמה ארצי "אנחנו לא צריכים" ביוטיוב

ואז,
יצאנו כל ילדי הכיתה החוצה לחצר בית הספר, עם הבקשות שלנו,  קשרנו אותם לבלונים כחולים ושחררנו אותם עם תפילה בלב.
נצרנו את הרגע הזה בלב אבל גם תיעדנו אותו במצלמה דיגיטלית.
ילדים יקרים!
לפעמים חלומות מתגשמים."