מלחמת העולמות - "גיקירשת"

הקרב בין ענקית החיפוש GOOGLE  לרשת החברתית FACEBOOK או כפי שניתן לכנות אותה "המדינה הוירטואלית הגדולה בעולם" (מעל 750 מליון תושבים נכון להיום) מתרחש בכל רגע נתון. הצפייה בתחרות בין שתיהן מרתקת ומלחמת הגיקירשת הזו תוכל רק להועיל למשתמשים ברשתות אלו.

על מנת להוביל את העולם הטכנולוגי ולהשאר מעודכנים הם חייבים להמציא עוד ועוד יישומים שיענו על הצרכים החדשים שעולים מהמשתמשים בשטח מצד אחד ולהדביק את הפער מול היישומים המוצלחים של המתחרה מצד שני.

לכל אחת מהרשתות יש את הייחודיות שלה למרות האלמנטים המועתקים אחת מהשנייה כגון: עיצוב (גוגל מפייסבוק), עיצוב מעגלי ליצירת חברים (פייסבוק מגוגל).

בגוגל פלוס המעקב אחרי המשתמשים מזכיר את היישום טוויטר בו אין צורך באישור המשתמש מול פייסבוק אשר דורש אישור בקשת חברות לתהליך מעקב שכזה.

פייסבוק מאפשרת הגדרות מסויימות של פרטיות מידע לעומת גוגל הנותנת לכולם לראות מה כתבנו (כמובן בהתאם להגדרות המשתמש).

המהירות בה הפלטפורמות מעדכנות את היישומים שלהם ומוסיפות יישומים חדשים על מנת להשאר מובילים הזכיר לי, בין היתר, מערכון הלקוח מתוך התכנית "העולם הערב" מלפני כ-20 שנה.

שם, מגיע בחור לקנות מחשב ועד שהמחשב מגיע מהמחסן לדלפק כבר קיים דגם חדש יותר..

מארק צוקרברג מכריז על היישום החדש אתמול (6.7.11)

מתוך העולם הערב: "ארז טל ואברי גלעד במערכון על המהירות המסחררת שבה יוצאים מחשבים חדשים, וההמצאה האחרונה בתחום...

לך אל הנמלה עצל, ראה דרכיה, שתף איתה פעולה וצור ידע חדש..

ויקיפדיה היא  אינצקלופדיית רשת המבוססת ונערכת ע"י הגולשים.

במוסדות אקדמים וחינוכיים רבים, הולך וגובר השימוש בטכנולוגיית הויקי ובפוטנציאל שלה כפלטפורמה ללמידה שיתופית.

זוהי לא טכנולוגיה שנעזרים בה ללמידה שיתופית אלא מערכת, שיטה וניהול של מאגרי מידע שבהם התוכן נכתב ונערך במשותף על ידי הגולשים ובכך נוצרת באופן טבעי למידה אינטראקטיבית.

"המבנה המיוחד של הסביבה: סביבה מתפתחת, סביבה לא-לינארית מבוססת היפר-טקסט, שנשענת על מספר מחברים, מספק הזדמנות לשיתוף ולאינטראקציה בין הסטודנטים" (Bruns & Humphreys , 2005)

במסגרת השתלמות שהרצאתי בה השבוע, עלה נושא הויקיפדיה כמקור מועדף ונגיש של מידע בידי תלמידים.

הדיון נסב סביב יתרונות וחסרונות של כלי זה:

היתרונות הם כמובן מהירות צבירת הידע אשר נעשית על ידי בעלי ידע רבים ללא הגבלת גיל, מקום מגורים, שפה דבורה וכדומה כשתהליך זה נעשה ללא תמלוגים למקורות הידע.

החסרון העיקרי הוא חוסר הנסיון של הלומדים בשימוש מושכל במידע.
מורה בעל נסיון וכלים נכונים ידע להוביל את הלומדים לשימוש מושכל על מנת לדלות את החומרים הדרושים ללמידה מהמאגר העצום ולטפל בחומרים אלו בדרך להפקת המירב מהם.

עוד בשנות השבעים, אלון אולארציק ודני סנדרסון הבינו שהקדמה תגיע מידע שנוצר מתוך ידע תוך כדי אינטראקציה ממשית:

" היה לי דוד כזה בטלן, שהתעצל לנוח. היה הולך לנמלה, חוזר בלי מצב רוח. לו היה פחות טיפש, אז ודאי ידע שיש, גם תוספת לפתגם:  ראה דרכיה וחכם".  ובהמשך : "... למד שחיה בהתכתבות ... כשנכנס סוף סוף לים, תוך שניות הוא נעלם. שניים קפצו אליו מיד, טובעים השניים מן האחד..."

ניסיתם ללמוד שחיה בהתכתבות??

ידע נוצר כל הזמן, מתוך ידע, מתוך אינטראקציה- בין אנשים, מאורעות…

ידע אמיתי ניתן לביטוי באופן מעשי והכי חשוב: ידע מעשי, רלוונטי ומתוזמן הינו המפתח לקידמה וחדשנות.

 אחת שיודעת: עשור הניצחון של ויקיפדיה

מצרפת קישור למחקר חדש ומעניין בנושא: "איך וויקיפדיה שינתה את החינוך".

ולבסוף... דני סנדרסון מסביר על שחיה בהתכתבות...

 

בבליוגרפיה:

"ויקי כסביבה ללמידה שיתופית מקוונת באוניברסיטה הפתוחה", ירחון משאבי אנוש, ספטמבר-אוקטובר 2006. ע"ע 48-52 (ירחון 6-225).

מי בא לים?

סרטוני אנימציה כדוגמת סרטוני "בריינפופ" מגבירים את מיומנויות החשיבה מסדר גבוה ואת המוטיבציה אצל תלמידים.

שילוב הסרטונים הוא תהליך פשוט המגוון ומעשיר את השיעור ומתאים במיוחד לצוות מורים הנמצא בתחילת דרכו המקוונת.

לרוב, הצפייה בסרטונים של חברת בריינפופ הם בתשלום אך ישנם כמה הפתוחים לצפייה תמיד ומדי פעם על פי נושא אקטואלי, נפתחים סרטים נוספים לצפייה, לתקופה מוגבלת.

והפעם... 

 

בריינפופ

רסיסים של תקווה

תכנית התקשוב הלאומית באה, בין היתר, לתת מענה לשונות.

מצרפת סרטון מרגש של תכנית לחלוקת מחשבים ואביזרי עזר לילדים עם צרכים מיוחדים והדרכתם בעבודה על המחשב.

בנוסף, מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) והמוסד לביטוח לאומי פיתחו אתר חדש שנועד להנגיש את תכני הרשת לבעלי צרכים מיוחדים ולבעלי מוגבלויות. 
למתענינים...עוד מידע על נגישות לאינטרנט לבעלי מוגבלויות/איגוד האינטרנט הישראלי

גוגל פלוס - עוד פלוס ללמידה שיתופית

בסמסטר זה אנו מגבירים את השימוש ביישומים של פייסבוק.

לא עוד רשת חברתית למטרות הנאה בלבד אלא פלטפורמה חיה ובועטת כתחליף לאתרי קורס.
מצטרפים לקבוצות הלימוד השונות ומתחילים לשתף בידע.


במהלך השימוש בפייסבוק נחשפנו לכמה חסרונות המגבילים בלמידה שיתופית. הצ'ט מוגבל לאדם אחד ולטקסט דיגיטלי בלבד ללא תמונה (כמו בסקייפ) יישום שיכול לשרת גם תלמידים צעירים יותר שנזקקים ללמידה מרחוק או בכלל.
חסרון נוסף (שכבר נמצא לו פתרון בחברות סטארט אפ אחדות) הוא שיתוף בו זמני בצ'ט של צפייה משותפת בסרטונים לדוגמא.

גוגל פלוס המיזם החדש של גוגל נותן מענה ידידותי לצרכים אלו.

מדריך לגוגל פלוס

צ'ט וידאו מרובה משתתפים:

יישום נוסף שיכול לשרת סטודנטים הוא "מעגלים":
גוגל+ משדרגת את הדרך בה נהגנו לתקשר עם חברנו, במקרה שלנו קבוצות שונות של למידה במכללה.
שליטה וניהול קלים של "מעגלי החברים"

להתראות כיתה א'

לסגירת מעגל עם הרשומה מתחילת השנה..."שלום כיתה א"
 להלן סרטון נחמד על אותיות א-ב...


ובנוסף, "עברית אינטרנטית" ...ספרם החדש של כרמל וייסמן ואילן גונן מבקש להיות "מדריך לעולם העברית באינטרנט" בספרם מבטיחים המחברים לספר "מה קורה לעברית בסביבות הרשת השונות, נלמד את הדקדוק האינטרנטי החדש, וננסה להבין מדוע זה חשוב."