מהן אינטראקציות חברתיות בסביבה וירטואלית? האם הן קיימות באמת?
השבוע חשבתי על מיזם מהפכני: מערכת רב חושית וירטואלית.
טעם וריח - דבר שכל כך חסר לי באינטראקציה שלי עם המחשב (ועם האנשים שמאחוריו..).
התקשרות בסביבה דיגיטלית מאפשרת שתוף פעולה לא רק מבחינה לימודית, אלא גם מבחינה רגשית.
האדם בטבעו יצור חברתי הזקוק לשיתוף ברגשותיו והאפשרות לכך ברשתות החברתיות השונות פותחת דרך חלופית לשיתוף בלי מגבלות מקום וזמן.
צורות ההתקשרות כיום מגוונות מאוד: ניתן לבחור בין דואר אלקטרוני, צ'אט, מסרים מיידים, פורומים, משחקי רשת משותפים (כדוגמת סיטיויל) וכמובן רשתות חברתיות.
דוד גרוסמן כתב בספרו "יש ילדים זיגזג":
"בתקופה ההיא הייתי עדיין בחבורה קטנה של ילדים, שיחד עשינו דברים, והייתה לנו סיסמה, ומחבוא, ומיבצעים, ובית על עץ, ומרגל קבוע שהיינו ממררים לו את החיים - שהיה בסך הכל קרמרמן אחד שגר קומה מעלי; בקיצור, חבורה אמיתית. אולי אני צריך להדגיש שבימים הקדומים ההם היו הילדים משחקים זה עם זה ממש, לא רק דרך מוֹדֶם"דויד גרוסמן, יש ילדים זיגזג,הספריה החדשה 1994
כמו בכל דבר, לכל דבר יש יתרונות וחסרונות, האינטראקציה הוירטואלית יוצרת אפשרויות חדשות אבל מחסירה דברים אחרים: חוסר פעילות פיסית מול יכולת תפיסה מהירה וכישורי חשיבה מהירה.
אך יהיו אלו שיאמרו שהעולם הדיגיטלי פוגם בפיתוח כישורים בינאישיים.
לדעתי ניתן להסתכל על כך מזווית קצת שונה: הכישורים הבינאישים הם אחרים ופותחים אפשרויות לקשרים מותאמים יותר ובכל העולם ועדיין, חסרים לי בצורת ההתקשרות הזו המגע, הריח והטעם.
ובעוד הויכוח האקדמי על היתרונות והחסרונות של האינטראקציות החברתיות בעולם ה"אמיתי" מול הוירטואלי זה נמשך ועוד ימשך, אני אצטט את סבתי (מהעולם הלא דיגיטלי) שאמרה לי תמיד:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה