יום שישי, 28 ביוני 2013

כמו כלים שלובים?

זוהי הרשומה ה-100 בבלוג. 

מסקר קצר שערכתי בין מכרי העוסקים בחינוך, עלה, כי התסמיך (אסוציאציה) הראשון שעולה בהקשר של "מאה" הוא מספר המציין הישג לימודי.
בעוד יומיים, עם סיום שנת הלימודים תשע"ג, יתקיימו טקסי הצטיינות רבים בבתי ספר יסודיים ברחבי הארץ.
לפחות באחד מהם, אותו אני מכירה מקרוב, מעריכים במהלך השנה את התלמידים על הישגים בתחומים מגוונים, אך הטקס האחרון והמכובד שמסכם את השנה, מוקדש ברוב כבוד למצטיינים בהישגים הלימודיים.
גם השנה, יתקבצו מאות ילדים בני 7 עד 13, ביום האחרון ללימודים ויחכו וייחלו לשמוע את שמם נישא בפי המנהלת.
הילדים שיזכו לתעודת הצטיינות וכבוד זה, הם אלו שממוצע הציונים שלהם הוא מעל 90. במהלך הטקס, תעמוד מנהלת בית הספר, נרגשת ותזמין בגאון את פלוני אלמוני שסיים כיתה ד', בממוצע ציונים של  93.7  לקבל את התעודה וכן הלאה.
האחרים, שלא הצליחו לעבור את רף ממוצע המבחנים בציון 90, (כשאנו לוקחים בחשבון שהמורה של כיתה ד' בנתה את המבחן הקובע את הממוצע על פי כל השלבים: תכנון, ניסוח וסיווג של מטרות הוראה ובחינה, חיבור פריטי מבחן, התייחסה בדקדקנות לערכת פריטי המבחן ולבסוף, בדקה את תקפותו, כלומר: שאלה את עצמה מה בודק המבחן? וידאה שחיבור הפריטים במבחן נעשה בצמוד לרשימת מטרות קבועה מראש וכן, שתוכן הפריט נובע ישירות מן המטרה שאותה הוא אמור למדוד), יושבים להם בצד ומתביישים.

בהמשך לרשומה של פרופסור יניב, הוספתי עוד כמה משפטים:
בגלל הציון אני יודעת שלא יקראו את שמי היום בטקס
בגלל הציון אני יודעת שאחפש על מה להסתכל כדי שעיני לא יתקלו בעיני אחרים
בגלל הציון אני יודעת ששוב אחזור לכיתה עם עיניים מושפלות
בגלל הציון אני לומדת שהאופי שלי לא באמת קובע
"בגלל הציון, אני פוחדת והידע מרחף מעלי וחוזר רק עם הצלצול" (דנה)
בגלל הציון אני לומדת שלא משנה מה אעשה לא אגיע רחוק
בגלל הציון, אני יודעת שמה שחשוב זה לא באמת התהליך אלא התוצאה.

חוק הכלים השלובים קובע, כי גובה פני נוזל בכלים שלובים ישאף להיות שווה והוא אינו תלוי בצורת הכלי או ברוחבו. וגם במקרה זה השאיפה היא שהידע שנוזל מהמורים (לצערנו, במקומות רבים בעיני עצמם הם עדיין בעלי הידע), יזלוג לכל הכלים השלובים והשונים וייוצג בגובה שווה אצל כולם ללא הבדל צורה או רוחב.

מארז "מתנ"ה" תשע"ד: מארזי – תכנון – ניהול – והערכות, הוא כלי פדגוגי ניהולי אותו מעמיד בכל שנה המינהל הפדגוגי לרשות עובדי החינוך לשם עבודת התכנון, הניהול וההיערכות לקראת שנת הלימודים. בחנתי כמה מהערכים והמטרות המלווים את עבודתנו ועליהם מצביע המארז.
בחרתי לצטט כמה מהם
(מתוך חוק חינוך ממלכתי התש"ס – 1999):
"5. לפתח את אישיות הילד והילדה, את יצירתיותם ואת כשרונותיהם השונים, למיצוי מלוא יכולתם כבני אדם החיים חיים של איכות ושל משמעות.
7. לחזק את כוח השיפוט והביקורת, לטפח סקרנות אינטלקטואלית, מחשבה עצמאית ויוזמה, ולפתח מודעות וערנות לתמורות ולחידושים.
8. להעניק שוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה, לאפשר להם להתפתח על פי דרכם וליצור אווירה המעוררת את השונה והתומכת בו".
ולהתייחס למטרה א'
"מערכת החינוך תחזק את החינוך לערכים ציוניים, יהודיים, דמוקרטיים וחברתיים המחולקת לשני יעדים:
יעד א1: העמקת החינוך הערכי המכיל עשר משימות לשילוב בתכנית העבודה השנתית בבתי הספר היסודים.
יעד א2: עיצוב אקלים חינוכי מיטבי המכיל שלוש משימות בלבד עבור בתי הספר היסודיים כשאחת מהן (1/3 מהיעד) היא "הנהגת תלבושת אחידה".

תלבושת אחידה במוסדות חינוך בישראל, פירושה: חולצת טריקו שעליה מוטבע סמל בי"ס בצד שמאל. אחדד נקודה זו: כל חולצת טריקו, בכל צבע, בכל איכות, בכל עיצוב, הופכת אחידה ברגע שסמל ביה"ס מודפס בצידה השמאלי.
זהו.
נעלים, גרבים, תיקים יוקרתיים, מכנסיים, כובע ושאר ירקות (אורגנים כמובן...) אינם חלק מהתלבושת האחידה. 
באוסטרליה הרחוקה, לדוגמה, תלבושת ביה"ס היא אכן אחידה ומלאה וכוללת פרטי לבוש זהים מכף רגל ועד ראש. 
מלבורן,  ינואר 2012 

 האם כשאנו דנים, ביעד החשוב של "עיצוב אקלים חינוכי מיטבי" יש צורך לתת משקל רב כל כך על תלבושת (שאינה) אחידה?
וכיצד זה "זורם" יחד עם קבלת השונה?

המשנה החינוכית טוענת: "התלבושת האחידה היא ביטוי חיצוני לתפיסה חינוכית-ערכית שבבסיסה עומדים ערכי השוויון, הצניעות, השייכות הקהילתית והאחווה. מטרתה – העמקת ערכים אלו והקלה על הנטל הכלכלי המוטל על ההוריםהתלבושת האחידה תורמת לקידום אקלים בית-ספרי מיטבי ולהקטנת הנראות של פערים כלכליים במוסד החינוכי". 

בשנת 1958 פותחה שיטה לרישום תנועה על ידי פרופסור נועה אשכול ופרופסור אברהם וכמן. כתב התנועה הוא מערכת סמלים הנותנת אפשרות להגדיר את תנועת הגוף האנושיזהו ניסיון  לתרגם רגשות ותנועות לכלל סימנים מוסכמים. 
האם באמת מסוגלת חולצת  T שירט אחת אמיצה לשאת על גבה: ערכי שוויון, צניעות, שייכות קהילתית ואחווה בצד קידום אקלים בית ספרי?

הילדה המורדת שלא הגיעה עם חולצה אחידה היא אני...

 ולסיכום,
עם סיום שנת הלימודים תשע"ג, הייתי רוצה בצד הכבוד וההערכה הרבים שיש לי לעמיתי שטרחו ימים ולילות על עדכון והכנת מארז מתנ"ה תשע"ד (אשר למען ההגינות אציין, שבחרתי להתייחס לחלק קטן מאוד ממנו), להוסיף לתלמידים עוד מתנ"ה אחת.
ילדים יקרים, 
              המטרה היא להשתמש באומץ
              בתבונה שלכם
              לנסות, להקשיב, לתהות, לטעות ולזכור
             שהדרך היא המטרה.

יום רביעי, 12 ביוני 2013

EDEN Annual Conference * Oslo, 12-15 June, 2013


ON THE FLIP SIDE OF THE COIN - THINKING DISPOSITIONS IN LEARNING BLOGS
Ela Peleg, Gila Kurtz, 
The College for Academic Studies, Israel

This paper describes a study of a learning blog, a web 2.0 application, as a tool for promoting the utilization of thinking dispositions, the use of variety of thinking dispositions and the possibility of an increase in the incidence of use of thinking dispositions. The study was conducted at the College for Academic Studies in Israel, in a Master Program’s on ICT and Learning. Data was collected from a sample of student's blogs. The content analysis category was based on a rubric developed by the researchers for the purposes of this study. The rubric was used as a basis for coding thinking dispositions and their components in the learning blogs records.
The research findings revealed that the learning blogs contains representations of thinking dispositions, in a large quantity and in a wide variety.
The results show that students' postings indeed displayed evidence of thinking dispositions processes. The study discusses implications for instructors wishing to add blogs to their teaching toolbox.

To read more, click on this link

For more information, click on this link


יום שלישי, 11 ביוני 2013

יום חמישי, 6 ביוני 2013

"שאילתא" - מה שחשוב הוא לא להפסיק לשאול - אלברט איינשטיין

הרציונל סובב סביב יצירת אבני דרך להשגת סטנדרטי תוכן וסטנדרטי משנה מתחום התוכן "מידענות" ו"טכנולוגיה" לבית הספר היסודי.

מטרת סביבה זו היא מיקוד תהליכי חשיבה ומידענות וכן ניתוח ויישום של פיתוח המצאה על שלביה השונים.

חשוב כי התלמידים יתנסו בתהליך פתרון בעיות כשהם מטפלים בפתרון הבעיה בעזרת תהליך התיכון ובמיומנות של מידענות, כשהמסר המרכזי זימון יכולת פיתוח ההמצאה והנגשתה לאוכלוסייה דיפרנציאלית בכל מקום וזמן כדי לאפשר חשיבה פורצת גבולות.

"הצורך הוא אבי ההמצאה" טבע אפלטון. חדשנות, יצירתיות, גמישות ופתיחות מחשבתית בצד חשיבה שיתופית, אינטראקציות חברתיות ותהליכים רפלקטיבים, הם אלו שיובילו להתפתחות והתקדמות החינוך והחברה.
פיילוט נעשה בימים אלו בין שני בתי ספר במודיעין (בי"ס אופק) ובירושלים (בי"ס זלמן ארן), כשכל "בלוג-צוות" מורכב מתלמידים משני בתי הספר. 


לחצו על התמונה כדי להכנס לסביבה: