יום שלישי, 8 במאי 2012

לרדת מהסוס ולעלות על הרשת


למחרת ל"ג בעומר שנת  1885, חגג זרח ברנט חנוכת בית בפתח תקווה.

127 שנים אחר כך, הוא יורד מהסוס ועולה לרשת.

לפני כמה ימים, הגיעה תמר בתי, תלמידת כיתה ד', הביתה ובידה משימה: עבודת חקר על עיר.
העבודה כללה רשימת שאלות כגון: שם העיר, שנת הקמה, אישים מפורסמים, למה בחרת עיר זו וכיוצא באלה.
תמר, שמתהדרת כבר בבלוג פרוטפוליו משל עצמה, הציעה להכין את העבודה ביישום בלוג.
קיבלנו אישור חריג מהמחנכת, לאור הנסיבות (משפחה מתוקשבת...) והתוצאה לפניכם: http://petachtikvatamarpeleg.blogspot.com/


בתחילה, שרטטנו את מפת הבלוג. תמר ציינה תחומים שמעניין אותה לדעת על העיר (שירים, סרטונים, תמונות, מה אחרים חושבים עליה ועוד).
גדלתי בפתח תקווה, ברחוב שטמפפר ולמדתי בבית ספר סלומון. בשביל פתח תקוואים, הבלדה על יואל משה סלומון וחבר מרעיו היה מעין המנון והזיל דמעה בכל טקס בבית ספר. בשביל תמר, פתח תקווה זה בעיקר סבא וסבתא.
החלק הטכני, כלל בתוכו פתיחת בלוגים, הכנת לוח שיתופי, הכנת טופס שיתופי, חיפוש מקורות מידע ועוד.
החלק האיכותי הגיע מיד אחריו. היה חשוב לנו להציג את המידע שאספנו בדרך יצירתית וחדשנית.
הבלוג שנוצר מיועד לילדים בגיל בית ספר יסודי ולכן היה דגש על ויזואליות ושילוב של מולטימדיה.
לאחר שהקטגוריות נאספו ומוינו, התלבטנו לגבי מיקומן בדף. לאחר חשיבה מחדש על התכנון, הנושאים, מידת חשיבותם ו"עניינם לציבור", מוקם זרח ברנט במקום של כבוד במרכז הדף ושאר הנושאים נפרסו מסביבו.
תמר עיצבה את החלוקה כ"דלת" ו"חלונות" מסביב וקבעה את השם: "חלון לפתח תקווה".
חלונות לעבר ולהווה.
הדלת שבמרכז פותחת צוהר לבלוג אישי של זרח ברנט – ממייסדי העיר. בבלוג, הוא מספר על קורותיו (הוא ממשיך ומספר...). הרשומות מוצגות כרונולוגית במבנה זמן נרטיבי הפוך כפי שנהוג בבלוג (פוסט שנכתב אחרון מופיע ראשון). בנוסף, שובצו תמונות שבחרנו ממקורות מידע שונים ברשת. תמר הוסיפה גם כמה שירים אסוציאטיבים בהתאם לרשומה.
בתחתית הבלוג צירפנו מפה אינטראקטיבית המתארת את מסעו (ובכל זאת, הוא עלה לישראל 9 פעמים...)
תהליך העבודה המשותף היה מלמד ומהנה עבור שתינו והוא עדיין בעיצומו (עד עכשיו פתחנו חלונות לעבר ועכשיו אנו פותחות צוהר להווה).
הבלוג, שימש במקרה זה כאתר סביב נושא וזימן הבניית ידע תוך שיתוף עמיתים ללא הגבלת גיל, שיוך או מקום פיזי, סביב  עניין משותף. בבלוג שולבו תכנים מתודעת הפרט או הקולקטיב. יתרונו המשמעותי שהוא נמצא על הרשת ונגיש מכל מקום ובכל זמן.
אין ספק, כי בתהליך הלמידה שנעשה כאן, יתרונות יישום הבלוג באו לידי ביטוי. בתי הפכה למומחית בתחום התוכן ובמקביל, ההנעה, היצירתיות והמוטיבציה גברו.
המשימה המרתקת ביותר היתה "מהי פתח תקווה בשבילי". הרעיון עלה כשתמר שאלה אותי שאלה זו והתקשרה גם לסבתה וכדומה.
החלטנו לרתום את הטכנולוגיה למשימה זו. תמר העלתה את השאלה לטופס מקוון ואני הפצתי אותו באמצעות פרופיל בפייסבוק (בו איני מכירה באופן אישי את כל "חברי") וגם באמצעות הדואר האלקטרוני.
את התשובות אספנו ונעצנו בלוח שיתופי. נוצר לנו מקור מידע חדש, שיתופי, של חוויות אישיות מהעיר.
חוכמת ההמונים נאספה באנונימיות ובמהירות מאנשים ברחבי העולם אשר אינם מכירים בהכרח זה את זו / אותי או את בתי.

זרח ברנט עלה על הרשת ואנחנו על הסוס! :-)