יום רביעי, 31 באוגוסט 2011

הרשומה ה - 50 , רשומת היובל ובה 50 מושגים בתקשוב





לכבוד רשומת היובל החלטתי להעלות לדף יובל / 50 מושגים שלמדתי בתחום התקשוב.
50 (רשומות? מושגים?) הבאים כבר בדרך :)


כדי לעבור לדף לחצו כאן

 

יום שני, 29 באוגוסט 2011

עוד תובנות על הפער הדיגיטלי – סיפור אמיתי




השבוע, במהלך בניית אתר ב HTML נתקלתי בקושי וחיפשתי עזרה.

באופן טבעי, פניתי לחברי ללימודים, סטודנטים "מהגרים" מן המניין, משם עברתי לחברי הוירטואלים ברשתות החברתיות, המשכתי דרך סרטונים ביוטיוב ומשלא קיבלתי את מבוקשי פרסמתי שאלה בפורום של הישוב בו אני גרה בבחינת "שלח לחמך על פני המים".

אחרי כמה דקות קיבלתי תשובה "אני יכול לעזור , מה הבעיה?" שם המשתמש היה "נעם כהן" (שם בדוי), שמו של ילד מכיתתה של בתי.

זיהיתי את השם, התקשרתי אליהם הביתה, ואותו "נעם" ענה וביקשתי לשוחח עם אביו כדי לקבל את העזרה שהוצעה לי. האב ניגש לטלפון ושאלתי אותו אם הוא יכול לענות לי על השאלה. תשובתו היתה שלא. הוא לא ידע במה מדובר. לקח לנו כמה דקות לברר את הענייןוהאב שלח אותי חזרה לבנו הצעיר.

מסתבר, ששם המשתמש (שמו של הילד) לא היה כינוי של האב, מה שהיתה השערתי הטבעית, אלא הילד עצמו ענה לי בפורום.

קבענו (הילד ואני) פגישה.

לראשונה הבנתי באמת מהו הפער הדיגיטלי הבין דורי ונוכחתי שלמרות ידיעותי הרבות והבטחון המופרז שיש לי בסביבה המתוקשבת אני עדיין מהגרת.  

ניהלנו שיחה מעמיקה של כשעה על נושאים ברומו של העולם הטכנולוגי. הוא עשה כמיטב יכולתו לדבר אלי בגובה העיניים...

למדתי, שאני לומדת כדי לדעת. הוא פשוט נולד לזה וחי שם.

עבורו הטכנולוגיה אינה מטרה אלא כלי המשרת אותו, אצלו אין לפני ואחרי אין לו למה להשוות.
לי יש למה להשוות:
הטלויזיה הראשונה שלי (בשחור לבן) הגיעה הביתה כשהייתי בת 6 שנה אחרי שקיבלנו קו טלפון הביתה! בגיל 9 הורי קנו טלויזיה צבעונית, המורות בבית הספר שכפלו את הדפים במכונת סטנסיל (אני עדיין מריחה את הדיו..) ואת המחשב הראשון שלי קניתי בגיל 26. אחת המתנות שקיבלנו לחתונה (מכמה זוגות חברים יחד) היה מכשיר טלפון נייד.
ולא, אני לא "זקנה בת 100 " כמו שילדי חושבים אלא צעירה בת 40. צעירה אבל מהגרת...



ומכאן לנושא משלים:
הילד המוכשר והנדיב הזה, מאותגר מאוד בתחומים אחרים בבית הספר.
יש עוד המון ילדים כאלו.
המקום שלנו, כצוות החינוכי וכהורים למצוא לכל אחד את הנישה בה הוא יוכל לבטא את עצמו ולפרוח.

יום ראשון, 28 באוגוסט 2011

לילד הייתי נותן כנפיים, אך משאיר אותו ללמוד לעוף בעצמו. - גבריאל גרסיה מארקס

בעוד כמה ימים אני חוזרת לעבוד כמורה.

אחרי שנה פוריה מאוד בה למדתי (במכללה), עבדתי (בהדרכה) והתנסתי בהמון תתי תחומים של התקשוב בהוראה.

אני חוזרת חזרה לשטח האמיתי לכיתה.
אמנם רק ליומיים ובתחום דעת אחד אבל זה המקום האמיתי.

זה המקום האמיתי לעורר ולכוון את השינוי האמיתי.

הילדים - משם מתחיל הכל.

כל ילד הוא עולם כל כך מלא ואחר.

אני מאחלת לכל אחד מחברי למקצוע להתחיל את השנה עם ניצוץ, לגרום לרעיון אחד להצית את האחר.



ואסיים בציטוט של ויליאם ארתור וורד: "מורה בינוני אומר. מורה טוב מסביר. מורה מצוין מדגים. מורה מושלם מעורר השראה".
מצרפת קישור לסרטון בו חוזרים הסטנדפיסטים אלי ומריאנו לבית הספר ולחוויות שלהם משם.













יום רביעי, 17 באוגוסט 2011

גאה להציג..

לפני כמה חודשים כתבתי רשומה בנושא: מורה מקוון - בניית יחידה מקוונת במסגרת הדרכה".


אני גאה לשתף ביחידה שלי שעלתה לאוויר בנושא "מפות עתיקות" במסגרת תחום דעת מולדת, חברה, אזרחות, גאוגרפיה.


לחצו להעברה ליחידה עצמה

 


יום שני, 15 באוגוסט 2011

"מפריח הבועות"?


 

השבוע צפיתי בהרצאה (דרך TED) של אלי פריסר, שמדבר על filter bubbles – "בועות" סביבנו ברשת.

ככל שהפעילות המקוונת שלנו הולכת וגדלה, המידע שמגיע אלינו "מותאם" יותר לצרכינו. מצד אחד ניתן לראות בכך סממן חיובי אשר עוזר להתגבר, לסנן ולהתמצא במידע הרב הקיים אך עליה וקוץ בה: לעיתים אנו מרגישים שאנו מביטים במראה ונמצאים ב "לופ".

העלתי סוגייה זו לדיון בכמה פורומים ושמעתי היגדים כמו: "האינטרנט מראה לנו מה שאנו רוצים לראות ולא מה שאנו צריכים לראות", "הרשת מקבעת אותנו", "למנוע החיפוש אין רגשות, הוא עובד באמצעות תוכנת לוגריתמים מורכבת וממקם תוצאות על פי אלפי קריטריונים שונים שהוא מסיק מסקירת מיליארדי אתרים בעולם", "המטרה של מנוע החיפוש להציג למחפשים את התוצאה הרלבנטית ביותר עבורם".

כשאנו מתייחסים להיבט החינוכי בחיפוש מידע ברשת, עולה בעיה מהותית: במידה ואכן קיים פילטר כזה, המטרות הפדגוגיות של הרחבת אופקים, חשיפה לשונות, חשיפה למחקרים חדשניים ועוד, לא ממומשות במלואן בגלל חסמים וסינונים אלו.
בהרצאה, טען אלי פריסר ואף הביא דוגמאות לכך שכבר היום מנועי החיפוש אינם "אובייקטיביים", הם מתאמים את תוצאותיהם לפרופיל של עורך החיפוש כפי שהוא נבנה מאוסף נתונים שנאסף מחיפושים קודמים ומנתונים רבים אחרים שלו.
פריסר נתן דוגמא של 2 חיפושים בגוגל למילה "מצרים", שנעשו על ידי 2 חברים שלו ושהניבו תוצאות שונות בתכלית.













נושא זה סקרן אותי מאוד והחלטתי לחקור זאת אמפירית, בזעיר אנפין.
ערכתי סקר קצר ובו ביקשתי מ - 20 משתמשים שונים בישראל, לחפש מידע על "סינגפור" בגוגל.
המשתמשים הם אנשים בגילאים שונים החל מ 12 ועד 50, ממינים שונים, בעלי השכלה מגוונת ותחומי עניין שונים. הם גרים בכל רחבי ישראל.


ביקשתי מהם לצלם את המסך עם הקישורים ולשלוח אלי.
ערכתי השוואה ביניהם והתוצאה היתה מפתיעה: כולם, מלבד אחד (!) קיבלו בדיוק את אותם חמישה קישורים ראשונים.


















נתון זה הפתיע אותי מאוד לאור המאמרים, הבלוגים והמידע הנוסף אותו קראתי בנושא.
מעניין יהיה לחקור עוד ולראות היכן בדיוק חסרה האובייקטיביות, איזה פלח מהאוכלוסיה מושפע מהבועות האלו (אם בכלל..) ומיהו בכלל "המושך בחוטים"...








יום ראשון, 7 באוגוסט 2011

חכמת ההמונים - החוט המקשר

מה בין ויקיפדיה למחאת האהלים?

בערוץ הראשון התפרסמה כתבה בעקבות כנס וויקיפדיה שהתקיים החודש.
בכתבה זו עושים, בין היתר, קישור בין האינציקלופדיה המקוונת ויקיפדיה (ראה רשומה) המבוססת על חכמת ההמונים ל"מחאת האוהלים" אשר כפי שכתבתי ברשומה האחרונה מתבססת אף היא על כוח וחכמת ההמונים.








יום שבת, 6 באוגוסט 2011

א-אוהל, ב-בית, ג- גוגל, ד-דף ,ה,ו - הפצה ויראלית, ק-קבוצה, ר-רשת חברתית

יומן מצולם המתעד את ההיסטוריה בהתהוותה. כך נראים רגעיה הקטנים של המחאה הגדולה: "העם דורש צדק חברתי"


השבוע ביקרתי ב"עיר האוהלים". מפגן מחאה עצום של מעמד הביניים.
מגוון רחב מאוד של אנשים בגילאים שונים, בעלי רקע שונה שלכולם אותה מטרה – להביא לשינוי חברתי.
חלקם משוחחים, חלקם שרים ומנגנים ורבים נואמים כשהם משתמשים בעזרים דיגיטליים (מחשבים ניידים, מצגות, מקרנים וכד').
זו ממש עיר: יש בה ספריה, מסעדה, בית ספר, הרצאות מעשירות והכל בחינם (שיתוף בין כולם – ממש קיבוץ באמצע העיר).
בזמן ההליכה ברחוב חשתי באנרגיות עצמות של כוח, מוטיבציה ונחישות. איש איש בדרכו ובמחאתו אבל לפחות למראית עיין נראה כי מתנהל באוירה מכבדת.
דור הילידים הישראלי לא המציא את המחאה שהתחילה ברשת החברתית. קדמו להם התוניסאים, המצרים ועוד, אבל ילידים דיגיטלים אלו הביאו את הבשורה לישראל בעוצמות חדשות.

חכמת ההמונים עברה מדף הפייסבוק לרחוב וחזרה.

כמו שכתבתי, על מנת להפיץ את המחאה ברבים, נעזרים המוחים ברשתות החברתיות על יישומיהם השונים.
על מנת למקסם את הפצת המידע, ניתן כמובן לשלב בין רשתות חברתיות שונות כגון: פייסבוק, גוגל פלוס וטוויטר ובכך לאפשר מרחב חברתי רחב יותר עם נגישות ליותר אנשים.
הפצת המידע תוך מיתוג עצמי נעשה, במקרה זה, תוך שימוש מסיבי בדפים ובקבוצות בפייסבוק.
לשימוש בדף בפייסבוק יתרונות רבים: הוא ידידותי וקל לתפעול, ללא עלות ותחזוקה, מבוסס על פלטפורמת פרסום "ויראלית" העוזרת למקד את הרעיון והמידע הנדרש ונותנת אפשרות לפרסם מידע על הפעילות.
ההצטרפות לדף זה נעשית באמצעות כפתור  LIKE / אהבתי דבר המוסיף עוד אוהדים ומגדיל את החשיפה.
אפשרות נוספת היא ליצור קבוצה.
כאן יש דוגמא לקבוצה בשם "קואליצית צעירי המהפכה". נכון ליום שישי 5.8.11 בחצות היא מונה 43,032 חברים. 







על מנת שהמחאה הוירטואלית - ויראלית תהיה מושכלת ואפקטיבית, יש לקחת בחשבון שהמרחב ברשת החברתית הוא מקום מפגש של ציבור עצום, מגוון ולמרות שההתנהלות לעיתים אנונימית, יש להקפיד על כללי יסוד של שמירת כבוד האדם ועל התנהגות חברתית מקובלת. יש להמנע מלשון הרע ולהציג עובדות בלבד, להמנע מהסתה וקריאה להתנהגות אלימה מצד התומכים במחאה וכמובן תמיד להקפיד על זכויות יוצרים.



יום רביעי, 3 באוגוסט 2011

תנו לנו LIKE - בקרוב נהיה הורים...

בהמשך לרשומה "רשת חברתית בעולם הבא", ליישומים של גלגל החיים הוירטואלי, הצטרף יישום בפייסבוק בו ניתן לעדכן את הסטטוס של התינוק עוד בהיותו עובר.
מה שנשאר לנו זה רק עדכונים מגן עדן והמעגל סגור.