יום שישי, 13 בינואר 2012

"או שהמנעולים היו גדולים מדי, או שהמפתח היה קטן מדי; כך או כך, הוא לא פתח אף אחת מהן" לואיס קרול מתוך אליסה בארץ הפלאות

במסגרת הקורס "מדעי החינוך" של פרופ' דוד חן, דברנו על הקושי של התאמת מערכת החינוך המערבית לילדים בעלי ADHD.
מי שנולד עם המתנה הזו של הפרעת קשב וריכוז, קיבל איתה גם מתנות אחרות.
בכיתה אשר בבית ספר מערבי, בו יש חינוך לסטנדרטיזציה, ילדים כאלו מתקשים לקחת חלק בלמידה (למידה מהסוג המצופה בבית הספר).
השונות היא טבעית. אל לנו לנסות לשנותה ולהפוך את כולם לדומים מה גם, שלא נצליח. זה פשוט נגד הטבע.

במהלך החיים ובתהליך הגדילה, המוח משתנה בהשפעת התורשה ובהשפעת הסביבה.

כששני החברים "דופאמין וסרוטונין" יוצאים לדרך, הילדים לא מצליחים לפתוח אף מנעול ונהיה:  "בים, בם ובום".


שני "חברים" אלו הם חומרים כימיים במוח הקשורים קשר הדוק להתבטאות של תכונות התנהגות. חומרים אלו הם מוליכים עצביים במוח המשפיעים בצורה משמעותית על ההתנהגות של האדם.


דופאמין הוא מוליך עצבי הקשור לבקרת התנועה (ע"י שליטה על השרירים), קשב ולמידה, יצירת זיכרונות קצרי-טווח, תכנון והכנת אסטרטגיות לפיתרון בעיות.

סרוטונין הוא מוליך עצבי המעורב בתחושות ורגשות, מצבי רוח (התרוממות רוח, דיכאון, תוקפנות), התנהגות אימפולסיבית. מווסת את חום הגוף, תחושת תאבון, תחושת כאב והנאה.

המוליכים העצביים במוח חייבים להיות באיזון בכדי לאפשר תפקוד תקין. כל סטייה מהאיזון, עליה או ירידה, יגרמו לקושי התנהגותי ופיזי. לדוגמה: ירידה בסרוטונין תגרום לדיכאון. ירידה בדופאמין תגרום לקושי בריכוז.

המונח: ADHD –Attention Deficit Hyperactivity Disorder - הפרעת קשב וריכוז, נכנס בהרחבה לשימוש בשנות התשעים. הפרעה זו משפיעה על 3-6% מהילדים, כש-60% מילדים אלו ימשיכו להיות מושפעים גם בבגרותם.

הפרעת הקשב והריכוז מאופיינת ע"י קבוצת סימפטומים: היפראקטיביות, אימפולסיביות והסחת דעת, המתחילה בצורה אופיינית בסביבות לפני גיל 7. קיימות אבחנות בין סוגי ADHD שונים כשלעיתים מאובחן ADHD  בצרוף עם מצבים אחרים כגון מוגבלויות למידה, חרדה, דיכאון.

תלמידים בעלי ADHD  אינם שונים באינטליגנציה שלהם, הם פשוט לומדים בדרך אחרת ויש להתאים להם צורת למידה מתאימה.

 מאות מחקרים בשלושים השנים האחרונות חיפשו את הקשר בין ADHD  לבין המוח. הממצאים מעידים כי אזורי המוח בחלקו הפרה-פרונטלי, האחראים על שליטה וריסון של האזורים האחראים על הרגשות והמוטוריקה, אינם מצליחים לעמוד כראוי בבקרה זו. התוצאה היא איפולסיביות והיפראקטיביות. בנוסף, בעיות בתפקודים הניהוליים של האונות הפרה-פרונטליות גורם לקשיים בתכנון, ארגון ותשומת לב ממוקדת, מה שמתבטא בהסחת הדעת.

 

במחקרים שונים שנעשו, הוכח, שה ADHD  בכל קבוצת גיל יורדת ב-50% כל חמש שנים, כלומר: ילדים עם ADHD הם למעשה ילדים שפורחים מאוחר ואינם ילדים עם פגם מוחי.

הרבה ילדים עם ADHD הם פשוט ילדים המתנהגים באופן צעיר לגילם וזקוקים ליותר זמן להתבגר.  הגדרת המושג " Neoteny"  בלטינית הוא להישאר צעיר: היכולת לשמור על איכויות צעירות, ילדותיות בהמשך ההתפתחות וגם על גמישות מחשבתית וחוסר קיבעון.  דוגמה טובה לכך הוא אלברט אינשטיין בתמונה המפורסמת הזו:



אינשטיין, אותו כבר ציטטתי והזכרתי בכמה רשומות, החל לדבר בגיל מאוחר. גם כאיש מבוגר הוא לא הסתרק והוא לא גרב גרביים אף פעם.

היום, כנראה, היו מגדירים אותו בטווח ה-ADHD. הרבה אנשים מפורסמים היו במובנים רבים ילדים בגוף של מבוגר: פיקאסו, מוצרט, שייקספיר...


תומס הרטמן אמר פעם שאנשים עם ADHD הם ציידים בעולם של חקלאים: הצייד נמצא בתנועה מתמדת, תמיד עירני, תמיד מכוון לאינסטינקטים שלו כדי לחפש מזון, למצוא מחסה ולהמנע מלהיות טרף בעצמו. החקלאי שונה מאד. הוא חייב להיות סבלני. הוא חייב לחשוב על העתיד ולתכנן קדימה.

 גם בעולם המערבי העירוני ההתייחסות לADHD  היא תלויית תפיסה.

מרכז טורנס ליצירתיות באוניברסיטת גורגיה בארה"ב, ערך השוואה בין תכונות ADHD לבין תכונות של אדם יצירתי. נמצא שהרשימה דומה מאד מלבד שהביטויים שליליים כשמדובר ב-ADHD וחיוביים כשמדובר ביצירתיות.

ADHD
יצירתי
אימפולסיבי
ספונטני
מוסח דעת
בעל חשיבה מסתעפת
היפראקטיבי
מלא חיוניות



 התנהלות בכיתה רגילה, אינה מתאימה למבנה מוח כזה. מה שמגרה את המוח של אדם רגיל, אינו מספק את המוח של ילד עם ADHD. הוא צריך רמה גבוהה יותר של ריגושים וגירויים.


בתרבות שלנו, ילד שאינו מצליח לעמוד בדרישה של ישיבה על כיסא קשה 5-7 שעות ביום ולעסוק בפעילות מונוטונית נחשב ללקוי. בתרבות אחרת, ילד תזזיתי, בעל אנרגיות רבות, אסוציאטיבי – נחשב לבעל תכונות מקדמות.

המשמעות היא, שהתיוג כבעל לקות או כמחונן קשורה יותר למקום בו אתה נמצא, לתרבות ולחברה מאשר למשהו פנימי מבני באדם. הבחירה להתייחס לתופעות אלו כאל הפרעה הינה תרבותית!





חלק מהנכתב לקוח מתוך חומר מהקורס: "מדעי החינוך" דוד חן.

תגובה 1:

  1. תודה על הפוסט !

    כמורה לא יצא לי לחשוב באמת מיהם התלמידים המצויים ברשימת הנבחנים במבחני סוף סמסטר תחת הסעיף "הארכת זמן".
    באחת מן הפעמים כשזה קרה לי עלתה בי המחשבה שאולי לא היה לתלמידים הללו צורך בזמן נוסף
    אם הייתי מלמד בצורה שונה את הקורס במהלך הסמסטר.
    המחשבה הזו הייתה המפגש המודע הראשון שלי עם מה שנקרא "לקויי למידה" ו- "בעיות קשב וריכוז".
    שמעתי את המושגים הללו קודם לכן אבל תמיד חשבתי שמוטב שיעסקו בהם מומחים שזוהי התמחותם.
    רציתי בכל זאת לבדוק כיצד אני יכול לעזור כמורה ללא רקע בתחום זה לאותם תלמידים והחלטתי ליישם מספר עקרונות בקורס "גיליון אלקטרוני - אקסל" שאני מלמד.

    האתר "הפרד ומשול" הוא ניסיון להציג את הרציונל לשיטה שפיתחתי ולאפשר למורים ותלמידים להכיר אותה ולנסות אותה.

    השבמחק