יום שני, 2 בינואר 2012

המוח שלנו הוא כמו מצנח: הוא עובד טוב רק כשהוא פתוח



אחד מתנאי הסף במסגרת תכנית התקשוב הלאומית הוא שילוב תוכנה לניהול פדגוגי שבעצם תחליף את ה"יומן הכחול" של המורה ותהפוך את הנתונים והעשייה לשקופה ונגישה יותר.

תנאי סף זה שמהווה חלק משמעותי ממעגל ההוראה נמצא, להבנתי, כמאיים ביותר על המורים.

התפיסה של החדשנות המורחבת מציגה הטמעה של התקשוב בין הצוות, התלמידים וההורים גם יחד כבעלי עניין שכדאי שיישארו בתמונה. זאת בניגוד לתפיסה מוקדמת יותר של מודל איי החדשנות בה גרעין של מורים שהיו "משוגעים" לדבר הובילו את התהליך תוך נתק וניכור ביניהם לבין שאר הצוות.

אמונתי היא כי העגלה כבר רתומה ובתוך שנה שנתיים ההטמעה תהיה מלאה.

בתי הספר שניסו "למשוך את הזמן" ולקוות שגזירה זו תתפוגג גילו כי תנאי סף זה מעוגן בתכנית ואינו ניתן לפשרה.


הפחד מהבלתי מוכר משתק לעיתים את המערכת כמו בכל תהליך חדש, אבל עם הטמעה נכונה, ניהול פדגוגי הכרחי זה יהפוך להליך טבעי בבתי הספר.

השבוע הקשבתי להרצאה של ד"ר אינה בלאו שנגעה, בין היתר, בניהול פדגוגי באמצעות מכשירים סלולרים על מנת להעלות את האפקטיביות של הארגונים החינוכיים.

כשהטכנולוגיות החדישות שנמצאות במכשירי הטלפון הניידים מנגישות מידע וחומרי למידה עבור לומדים והקהילה, בכל מקום ובכל עת, וגם לשמש יומן מקצועי עבור המלמדים.

החיסרון בכך עלול להיות הזליגה של העבודה מעבר לשעות המקובלות והלא מוגבלות גם ככה.

מצד אחד, מערכת החינוך מצויה בשלב של הכנסת שעון נוכחות ביומטרי לבקרה על עבודת המורים בבתי-הספר. ובכך מציינים שהעבודה מסתיימת עם טביעת האצבע.

מצד שני, הרעיון שבו המורה מחובר 24/7 למכשיר נייד סותר את רעיון בדיקת הנוכחות באמצעות השעון הביומטרי (מעבר לקשיים המוסריים והאתים שבכך). ומכאן התנגדויות עזות של צוות המורים.

שעון נוכחות ביומטרי הוא שעון נוכחות המשתמש באמצעים גופניים, כמו טביעת האצבע, קשתית, רשתית, זיהוי פנים או אמצעי מזהה אחר על מנת לרשום את הנוכחות.
ההבדלים בין שעון מסוג זה לבין השעונים הישנים, בהם מחתימים כרטיס, הוא שלצורך הפעלת שעון זה אמצעי הזיהוי הוא הגוף של העובד ולא כרטיס אלקטרוני או נייר. 

כפי שציינה ד"ר בלאו בהרצאתה, מכשירים ניידים וביניהם סמרטפונים, הולכים ונכנסים לשימוש בעולם האקדמי ובעולם החינוך ולדעתה ילכו ויתפסו בהדרגה את מקומם של המחשבים הנייחים והניידים כשביחס הפוך, התפיסה הפדגוגית מכוונת ללמידה שיתופית מקוונות.

אני תוהה, לאור נסיוני בהטמעת התקשוב בחדרי מורים, האם השטח מוכן וערוך לכך? האם תכנית התקשוב הלאומית מותאמת לרמת הצוותים בשטח? האם זו גזירה שציבור המורים יעמוד בה?

אנטואן דה סנט אכזופרי כתב בספרו "הנסיך הקטן": "אילו הייתי מצווה על גנרל להפוך לציפור-ים, והגנרל היה ממרה את פי, לא היתה זו אשמת הגנרל, אלא אשמתי אני."

אני מקווה שכל אחד מהברגים הקטנים והגדולים במערכת החינוך יידע לקחת על עצמו את האחריות לקידום החשיבה, הלמידה והיצירתיות אצל הלומדים בין אם בצורה מתוקשבת או לא, בין אם בזמן השיעורים הרגילים או הפרטניים ובכל דרך שיבחרו.

האחריות והנתינה בחינוך חייבת להיות טוטאלית, כשהמטרה היא לא לכבוש הר גבוה אלא בכל פעם לטפס על גבעות קטנות, להיות יכולים לאתגרים חדשים, לתת לדמיון חופש, לתפוס הזדמנויות חדשות ולגלות בכל פעם את הפוטנציאל החבוי בתוכנו ובתוככי התלמידים ולהעצים אותו! 































3 תגובות:

  1. אלה שלום,

    מסכים עם כל מילה !

    מורה המחוייב לקדם את החשיבה של התלמיד, לנקוט באמצעים יצירתיים ולפתח יצירתיות אצל התלמיד עם/בלי תקשוב - זהו המורה שבהחלט יכול ליצור שינוי אמיתי וכל מורה צריך לשאוף לכך.

    השבמחק
  2. שלום לך אלה פלג,
    אני מריסאת סמאהר לומדת לתואר שני בניהול במכללת אור יהודה ובקורס תקשוב ולמידה אצל מר מתי אלפר ,ביקש מכל סטודינט להיכנס לבלוגים (רשימה גדולה),לבחור בלוג מסוים שמצא חן בעינינו ולהגיב עליו.
    אני מצפון מסלמה/צלמון ליד כרמיאל,אני מנהלת גן טיפולי מעוכבי התפתחות באיזור מועצה איזורית משגב.
    הבלוג שלך,אלה פלג,"ים של מידע".
    אני מאוד התרשמתי ממינו ,הרבה דברים מעניינים ומועדכנים,מי שיש לו סימן שאלה בקשר לתקשוב ולטכנולוגיה ,אני מציעה לו שיכנס לבלוג שלך אלה!
    התחברתי אליך במאמרים של פרופ' עמי וולנסקי "סוגיות במערכת החינוך".
    דפדפתי הרבה בבלוג שלך,הנושא של "אינטרנט בטוח",זה האיר לי הרבה דברים חדשים,ממש זה נכון וצריך לעקוב אחרי הדברים....
    וגם בנושא המיחשוב של המורים והתלמידים,אני מאוד מסכימה עימך שבשיטה זו ההורים והתלמידים בעלי עניין ונשארים בתמונה,בניגוד לשיטה הישנה המוסרית,אני רואה איך הבנות שלי נכנסות לפורם של בית ספריהן ומתעדכנון בנושא עבודות בית,מבחנים,דפי עבודה,והרבה דברים שמתרחשים בבית ספר,וגם אני בכובע אמא נכנסת ומשתפת בנושאים שונים וגם מתעדכנת בהם,למרות שלא כל המורים אותו דבר,יש מהם שתמיד מעלים דברים חדשים ומהם לצערי הרב נשארים בדברים שכתבו בתחילת הפורם!!!
    ובקשר לנושא שהעליתי על "יצרתיות",זה מאוד תואם לי בעבודתי עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים,למרות הקושי שלהם אבל יש משהו שבולטים בו.
    אני מקווה שתקבלי התגובה שלי,ואם יש לך משהו בתקשוב לנושא חינוך מיוחד,אם בבקשה תעלי אותו בבלוג הזהב שיש לך חמודה.
    זה היה ממש כיף לדפדף בבלוג שלך אלה פלג!!!!!!!!!

    השבמחק
  3. תודה רבה לשניכם על התגובות המחזקות והמפורטות.
    הבלוג שלי שהחל כמטלת קורס הפך, כפי שהבחנת נכון, מריסאת, גם לאתר מלווה בתכנית התקשוב בה אני לוקחת חלק בכובעים שונים.
    מאז שהתחלתי את עבודתי כמורה הייתי מורה אחרת. הדגש תמיד היה על הילדים ופיתוח החשיבה שלהם. לעיתים, שילמתי מחיר אישי על כך מכיוון שאני נון קונפורמיסטית עד כמה שניתן במערכת מסואבת ונוקשה כמו משרד החינוך.
    פאן נוסף בבלוג הוא קישורים שונים ומענה לצרכי המורה. מאוד קשה להתמצא ולמצוא חומרים מתוקשבים למי שלא מיומן בכך. כמובן שבבלוג שלי זה הכל בזעיר אנפין. דברים שאני נתקלת בהם ואוהבת אני מצרפת כקישור. יש עוד המון..
    לגבי חינוך מיוחד אני ממליצה להסתכל בבלוג של נעמי פורת (http://noemyporath1.blogspot.com/)שם אני מקווה שתמצאי מענה לחינוך המיוחד. תודה על הזמן שהקדשתם בקריאת הפוסטים שלי! אלה פלג

    השבמחק