ממנ"י והלאה*[1] : הקשר בין נטיות חשיבה משחקי מחשב ותהליכי למידה

אלה פלג    צביה אלגלי 

^[1] השם בעל משמעות כפולה: שימוש במשחקי מחשב ללמידה חשוב שיופץ הלאה, אך מרבית המורים עדיין לא עושים זאת, כיוון שהשיטה מהם והלאה

מבוא

מאמר זה מתאר מחקר בראשית דרכו. מטרת המחקר לזהות כיוונים אפשריים לפיתוח תהליכי למידה הנשענים על משחקי מחשב, באמצעות זיהוי נטיות חשיבה ואופי המשחק. יחודו של המחקר בניסיון למצוא מתאם בין נטיות חשיבה לאופי המשחק במשחקי מחשב. הצגת המחקר בשלב ראשוני זה, מטרתה לגייס חשיבה ורעיונות לקראת ניתוח הממצאים ופיתוח תהליכי למידה הנשענים עליהם.

להמשך קריאה

"תעיפו את זה הלאה"

מצורפת בזה מצגת הדרכה לבניית שיעור שיתופי באמצעות TED-ED.

סבתא & The city

מאפייני השימוש בטכנולוגיה בבתי הספר היסודיים בישראל, מושפעים מתנאים אובייקטיביים של התלמידים, הצוות המוביל את ההטמעה, אופיים ונטיותיהם של הנוגעים בדבר ומעוד מערכת שלמה של מרכיבים הלקוחים מהמציאות המיוחדת של בית הספר.

כפי שכתבתי בעבר, מושגי המפתח העיקריים בתכנון למידה כיום הם  engagements ו - challenges , כשהאמירה המשמעותית צריכה להיות "פחות זה יותר": כיצד להפוך את הלמידה לרלוונטית לתלמיד ולגרום לו להיות מעורב יותר בלמידה. אילו כלים קוגניטיביים וכלים טכנולוגיים על התלמיד לקבל ללמידה, הבנה והמשגה משמעותיים ולא אילו מקצועות לימוד וידע כמותי עוד עליו לרכוש.

במחקרים נמצא, כי משחקים דיגיטליים מעודדים למידה. הלמידה מתרחשת בהקשר משמעותי ורלוונטי לילד, מתורגלת ומיושמת מידית בעולמו, ונוצר מצב של "קוגניציה מצבית" בו מתקיימים התנאים ההכרחיים ללמידה משמעותית. למידה יכולה להתרחש גם ממצב של "חוסר איזון" כהגדרתו של פיאז'ה הנוצר במהלך המשחק (Van Eck, 2006 ).

על- פי  Bransford, Brown, & , Cocking (2003), מוטיבציה היא המשפיעה על ההתמדה במשימה, על תחושת הכישלון ועל השאיפה להצליח. עוד נמצא, כי משחקים מתוקשבים בכלל, הקשר של הילד לעולם הדמיוני המוצג במשחק וההנאה המופקת ממשחקים מתוקשבים בפרט, מעודדים, משפיעים ומעלים אף הם את המוטיבציה והרצון להעמיק בלמידה.

משחקים לימודיים וסימולציות טומנים בחובם פוטנציאל ללמידה אפקטיבית, מאתגרת וממוקדת. בעזרת משחקים לימודיים אפשר להדגים תהליכים מורכבים מהעולם האמיתי, שאינם אפשריים בלמידה כיתתית, ולאפשר ללומד להתנסות ולתרגל באופן מעשי-וירטואלי מציאת דרכים לפתרונם. יתרונות נוספים לאמצעים אלו הנם האפשרות לשימוש חוזר על-פי הצורך, וההתאמה הן ללמידה עצמית והן ללמידה שיתופית. ללמידה השיתופית יש ערך פדגוגי חשוב בתהליך החינוכי, וברשת היא חלק מהתרבות הכללית (קורץ, 2011).

כישורי תקשורת ושיתוף פעולה שהם מיומנויות בינאישיות לעבודה משותפת, הם היסוד לכל התנהלות של אזרח בעידן הנוכחי והם תוצרים חשובים שנקנים בסביבות משחק מתוקשבות.

הלמידה באמצעות משחק מאפשרת חוויה חינוכית מפרה והדדית תוך יצירת שיח וגשר רב דורי ייחודי בין הלומד בהווה למעגלי הסביבה השונים גם בעברו הקרוב והרחוק.

ובאמצעות משחקים מגוונים ובאמצעים טכנולוגים מותאמים, ניתנת ללומדים האפשרות לתעד ולהחיות מחדש עולמות מרתקים שאינם עוד בסיפורו המרתק של הלומד והקהילה.

המחשב והרשת אטרקטיביים כמצע למשחק לימודי בין היתר משום שהם מאפשרים לדמות כמעט כל תהליך. בנוסף לכך, תחושת השליטה בעולם הווירטואלי יכולה לעודד פיתוח של מיומנויות, כגון: יצירתיות וחדשנות העוזרות ליישם ידע נרכש במגוון מצבים אמיתיים. ישנו תהליך של מודעות וקבלת אחריות להתנהלות עצמית של המידע, הלמידה והעשייה.

רפאלי ושגב (2011) מציינים שמשחקים כוללים את כל מה שנחוץ ללמידה: הדמיה של מציאות, חזרה על מהלכים הנדרשת להטמעת תפיסה וכישורים, משוב מיידי ומשוב דחוי, הנאה, צחוק ומרכיבים פיזיולוגיים היוצרים רקע ביולוגי מתגמל, תגמול מיידי להצלחה שאינו דורש דחיית סיפוקים ועוד. כמו כן, משחקי סימולציה ממוחשבים ומבוססי רשת מסייעים בהפנמת כישורי ניהול באופן חוויתי ועמוק.

בתהליך רפלקטיבי שערכתי עם עמיתים, עלה מחדש הדיון בנושא רלוונטיות החינוך ובית הספר בארץ ובכלל ומה בין החינוך לתקשוב.

בין השחור ללבן יש אלפי אפורים. חשוב לזכור לא להפוך את התקשוב למוביל החינוך אלא להפוך אותנו, אנשי החינוך לרלוונטיים בין היתר, באמצעות התקשוב. תוך שזירת חוט השני בין העבר, ההווה והעתיד.

פדגוגיה והנהגה אמתית יובילו לקדמה  וזאת יש לעשות בדרך של אהבת אדם, חיזוק תחושת השייכות והרלוונטיות של הלומד לבעיה המוצבת בפניו.

יש להציב בפני הלומדים בעיה חינוכית, ערכית המגבירה את המודעות המשפחתית, הקהילתית, במעגלי הסביבה השונים.

במוסף העיתון כלכליסט שאוחזר ביום 10.3.13, מתואר תהליך בניית משחק בשם:  Family Village.  המשחק מדמה פיתוח וניהול עיר במרחב אקולוגי עם דגש על דמויות היסטוריות ממעגלי המשפחה / סביבה של המשחק עצמו.

הרקע: ניהול והנעה של פרויקט או מערכת מורכבת רב תחומית, המכילה בעיות פתוחות ומסתגלת תוך פיתוח כישורי חיים ורכישת מיומנויות של ארגון ותכנון, הגדרת לוחות זמנים, תקשורת בין אישית טובה, פתרון בעיות וקבלת החלטות ובעצם לימוד כיצד לנהל ולהתנהל בעולם האמיתי.

הדגש הוא שכל הדמויות במשחק יהיו בני משפחת הלומד כיום - וגם דמויות מההיסטוריה המשפחתית.

גם במשחק וירטואלי זה, הלומדים יקימו מרחב מחיה וירטואלי, כשכל שחקן ישלוט בשכונה קטנה, בעלת רחובות, בתים ובתי עסק. אבל בשונה ממשחקים מוכרים כמו Cityville שם הדמויות אינן בעלת משמעות ללומד, כאן, יוכלו הלומדים לצרף למשחק מידע אמיתי, היסטורי או עכשווי, בין היתר על ידי חיבור לשירות גיניאולוגי קיים של, FamilyLink  שכולל יותר מ-3.6 מיליארד ערכים שונים. המשחק יסרוק את המידע ויצור דמויות שמבוססות על כל בני המשפחה, מספר דורות אחורה - שיככבו במשחק.

במקביל לבניית העיר וניהולה, על הלומדים יהיה לתת את הדעת להיבטים החברתיים, התרבותיים והסביבתיים של העיר הפרטית של משפחתם בצד תשומת לב גם לערים של הקבוצות האחרות במשחק.  

זמן הלימוד בסביבה זו הוא אין סופי, כשהמשחק מורכב, ארוך ודורש שעות ארוכות של אינטראקציה רבה עם משתתפים אחרים על מנת להתקדם בשלבים.  

קהל היעד יוכל להיות תלמידי בנות/בני מצווה כפרויקט עבודת שורשים.

כשמעבר למטרת העל שהיא הכוונת הלומדים בעידן הידע לרכישת מיומנויות המצופות כיום בעולם התעסוקתי, יכול משחק כזה להשיג מטרות נוספות כגון:

מיומנויות עבודה שיתופית ולמידה עצמאית, מיומנויות טיפול במידע דיגיטלי ושימוש בו לצרכי תקשורת  (CIL).

שימוש בסביבה לצורכי הדמיה והמחשה.

מיומנויות של תהליכי קריאה וכתיבה.

מיומנויות חשיבה מסדר גבוה.

מעבר הלמידה מחשיבה קווית - ליניארית בה המורה מעביר את הידע.
באופן חד סטרי לחשיבה רשתית, רב ערוצית בה קהילת הלומדים מקיימת בינה לבין עצמה דינמיקה עצמאית.

הערכה חלופית שתעודד תהליך רפלקטיבי של הלומדים בזמן אמת ביחס לעצמם ולקצב ההתקדמות שלהם כחלק מתכנון והתאמה לצורכי הפרט, לצד הערכה נורמטיבית המכוונת להישגים סטנדרטיים.
הגברת ההנעה בתהליך הלמידה באמצעות הרחבת הדרכים לביטוי כישורים ייחודיים, תוך שימוש בטכנולוגיה המצויה בסביבה האותנטית והקרובה לעולמם של הלומדים.
לפי גישת הרשת החברתית, הידע, הפתרונות והמעשה המוצלח טמונים באינטראקציה המשמעותית, בלעדיה אין קיום מתמשך במשחק. כשאחת המטרות של המשחק הלימודי המורכב והמסתגל היא לייצר חוכמה מצטברת אצל כל אחת מהלומדים שלוקחים בו חלק, וכל פעילות וידע של כל לומד צריכה להצטבר גם אצל כל השאר.

שיתוף הפעולה בתהליך הלימוד אשר מזמן משחק זה, מחייב את הלומדים להיעזר ולהיתמך ב"חוכמת הרבים" בצורה כזו או אחרת, כשהמשמעות היא שכמות הלומדים שווה איכות.
ניצול הרשת החברתית על אמצעי התקשורת המגוונים שבה, אמצעי החיפוש והקישורים למידע פורמלי מובנה ולא מובנה הקיימים בה, יכולים לתרום אף הם להצלחה במשחק מסוים זה. 

באמצעות הרחבת הדרכים שבהן ישנה יכולת לבטא את כישוריו הייחודיים בתהליך הלמידה, ניתן מענה לאינטליגנציות מרובות, למימוש עצמי ולתפיסה ערכית וחיובית של הלומד את עצמו כיצרן ותורם לחברה, למשפחה ולמעגל הקהילה.

משחק זה מדגיש את הרלוונטיות של הלומד ברמה האישית: העיר צריכה להיות שלמה והמשחק בה חייב להיות יעיל אחרת התוצרים יהיו נמוכים יותר. התנהלות כזו מגבירה את הסקרנות הקוגניטיבית. 

משחק זה נותן לדמיון הפנימי חופש פעולה מעצם ההדמיה של העיר והיבטים ריגושיים מעצם היות המשחק סימולציה. הלומד מעצב את העיר ולהתקדם במשימות בהתאם לאופיו, לצרכיו ולגילו. יש מענה רב והזדהות עם הדמויות מכיוון שהן נוצרות על ידי הלומדים והן מייצגות דמויות מהמשפחה הגרעינית ו/או המורחבת.  

משחק מקוון זה הופך את הלימוד להוויה חינוכית-לימודית המלווה את הלומד לאורך כל שעות היממה. 
הפעילות במשחק תעודד תהליך חקר מידעני ותלווה בדמויות שתקרומנה עור וגידים וירטואליים תוך הבניית ידע על התקופה מהיבטים שונים (תרבות, ערכים, ספורט, מקצועות, פוליטיקה, ארכאולוגיה ועוד).
במקום משימות רנדומליות, המשחק יעקוב אחרי ההיסטוריה של בן המשפחה, כולל שינויי מקצוע, מעבר בין מדינות ולידות ויציע לשחקן מטלות אופציונליות שילמדו אותו את ההיסטוריה המשפחתית. בניין מוזיאון בשכונה גם יאפשר לשחקנים הצעירים לקרוא מסמכים על בני המשפחה, כגון תמונות וארכיונים של עיתונים עתיקים. (כלכליסט, שם)

לסיכום,
הנחת היסוד כיום היא שלא ניתן לעצב לומד שלם, יוזם ויוצר, בעל מודעות אזרחית מפותחת בחברה איכותית, ללא שילוב סביבה לימודית דיגיטלית המרחיבה את הלמידה מעבר לגבולות הזמן, המקום של הכיתה וקבוצות לומדים. 

באמצעות משחק חברתי וירטואלי המתקיים ברשת חברתית, יוכלו המסרים לעבור באופן מיידי, בשקיפות ובהפצה המונית ובכך ישמשו כמקשרים ומחברים בין סוכני החיברות העיקריים בחיי הלומדים. לא עוד בית הספר כסוכן החיברות המרכזי.

גוונים של שיתופיות

"אני לא מבינה למה את מתכוונת בדרך שלך. כל הדרכים כאן שייכות לי, "אמרה המלכה לאליס אי שם בארץ הפלאות" (לואיס קרול).
ציטוט זה משקף בעיני את התפיסה הריכוזית והלא שיתופית אשר עדיין נתפסת כלגיטימית במחוזות מסוימים.רשומה זו מהווה נדבך נוסף בדיון על שיתוף ושיתופיות בלמידה והוראה, בהמשך למאמרון של ענבל סמית: "סיכום הטרילוגיה ההיסטורית: הקיבוץ והלמידה השיתופית", התמורות שעברו על העולם בעידן המידע וההתפתחות המהירה של טכנולוגיות המידע והתקשורת, שינו את מרחב קיומו של האדם, סביבתו החברתית, התרבותית ודרכי חשיבתו. בהיותן רלוונטיות ביותר לתהליכים מרכזיים של למידה והוראה, לא נותר לנו אלא לערוך שינוי בתפיסה הפדגוגית המסורתית.
הגוונים בהוראה ובלמידה, נעים על רצף התפיסה הפדגוגית של ההוראה. קוטב אחד הוא הפדגוגיה של מבנה ההוראה ומנגד - קוטב הפדגוגיה של מהות ההוראה.
הפדגוגיה של מבנה ההוראה מכילה פעילויות המארגנות את מהלך העבודה בעוד שהפדגוגיה של מהות ההוראה, מחבקת ומכילה שימוש במגוון כלי חשיבה כגון מיומנויות מסדר חשיבה גבוה, שימוש בנטיות חשיבה ושניהם יחד לכדי יצירת הפנמה והבנה של הלמידה. מיומנויות המאה ה-21 מתמקדות בשלושה תחומים מרכזיים שהפדגוגיה החדשנית אמורה לתת להם מענה (מתוך: התאמת מערכת החינוך למאה ה-21, תכנית עבודה, משרד החינוך, אפריל 2010 : (* מיומנויות חשיבה מסדר גבוה – יצירתיות וחדשנות, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות וקבלת החלטות*  מיומנויות של עבודה שיתופית – עבודת צוות, תקשורת ושיתופיות, אחריות אישית וחברתית.*
מיומנויות לטיפול במידע הדיגיטלי והתקשורתי – אוריינות מידע, אוריינות אמצעי תקשורת  ואוריינות טכנולוגיות תקשוב.
תפיסת הלמידה כ"תהליך אישי מודע ומושכל המתרחש בהקשר חברתי בתוך יחסי גומלין מבוגרים משמעותיים ועם בני קבוצת השווים" (חוזר מנכ"ל, נוב', 2008) וכן עם חומרים, מערכות וכלים בכלל ועם מערכות וכלים טכנולוגיים בפרט (סלומון 2000), מתייחס לייעודו של בית הספר כמאפשר "לתלמידים לחשוב, לרכוש מיומנויות של טיפול אינטליגנטי במידע ולהפוך אותו לידע, ולא להטביע אותם במידע." (סלומון 2000).
על מנת להפוך את השינויים בפדגוגיה מהותית לקיימים במובן המעשי ולא רק ברמת הצהרות ומטרות, יש להכשיר את הסטודנטים במוסדות האקדמיים ללמידה שיתופית. אל העולם האקדמי מגיע כל סטודנט עם פרופיל אישיותי שונה המכיל מטרות וסל תכונות כמו מוטיבציה, סדר, דייקנות, מסירות טוטאלית, הישגיות ויצירתיות במידות משתנות. ישנם סטודנטים בעלי ענווה אינטלקטואלית, סתגלנות קוגניטיבית ונטיה לרוחב אופקים. לסטודנטים אלו נטייה ליצירתיות, שימוש בדמיון, פתיחות דעת מחשבתית,  ראייה מעבר לנתון ובחינת הנחות יסוד ונקודות מבט חלופיות. סטודנטים אלו הם אמפאתיים ובעלי יכולת הקשבה לאחרים, הם יחפשו את חוכמת ההמונים וישאפו לסיעור-מוחות עם הסטודנטים האחרים.ישנם סטודנטים בעלי נטייה לסקרנות אינטלקטואלית ויכולת למסוגלות עצמית. סטודנטים אלו אופטימיים, נוקטים עמדה פעילה, מגשימים את עצמם ובעלי כושר הסתגלות למצבים משתנים. אנשים בעלי תחושת מסוגלות גבוהה משקיעים אנרגיה רבה בעבודתם, מתמידים בה לאורך זמן, יוזמים, מציבים לעצמם מטרות מאתגרות יותר וממשיכים לפעול גם לנוכח קשיים או כישלון.סטודנטים בעלי נטייה להבהרה חשים דחף לשיפור תוצרים, יש בהם צורך לחדד מושגים, תפיסות ודוגמאות ויכולת לשחזר רעיונות של אחרים. לבעלי נטייה זו כישרון להבין ולהביע רעיונות בבהירות ומיומנות ליישמם.  סטודנטים אחרים ינטו לתכנון ולחשיבה אסטרטגית כשהם מציבים יעדים, מכינים תכניות וחושבים מראש בחשיבה מאורגנת ושיטתית. יהיו גם סטודנטים אשר להם נטייה לזהירות אינטלקטואלית יחד עם דיוק וחדות פנימית. אלו הסטודנטים אשר מגדירים מטרות,  מתכננים אסטרטגיות לפתרון בעיות הניצבות לפניהם, שואפים לדייקנות, לבהירות ולמושלמות בביצועיהם, מקפידים על דיוק בשפה אשר לה תפקיד חיוני בפיתוח חשיבה ביקורתית. סטודנטים בעלי כשרון להעריך את ההליכים שננקטו, מחפשים נימוקים והם בעלי צורך להעריך את השגת המטרה ואת הטיפול במכשולים וטעויות. הם מחפשים ראיות מוצקות לטיעונים ומבחינים בין סיבה לתולדה. לקבוצה האחרונה, משתייכים סטודנטים בעלי נטייה למטה קוגניטיביות. בעלי נטייה זו, מסוגלים לכוון ולווסת את מסלולי ההתרחשויות והאירועים שהם חווים, לנהל בקרה על פעולותיהם בהווה ומקפידים לקיים רפלקציה והסקת מסקנות על פעולותיהם בעבר. הם לומדים מתוך ניסיונם ומסוגלים להסיק משמעות מהתנסות אחת וליישמה במצבים חדשים. מעוף אווזי הבר, יכול להוות דוגמה למשימה בה כביכול מתקיים תהליך של קולבורציה אבל בעצם מתקיימת פעילות קואופרטיבית. אצל אווזי הבר, ישנו המנהיג הנושא בנטל העיקרי של ההובלה. כאשר הוא מתעייף הוא עובר לסוף המבנה ואת מקומו תופס אוז אחר. הטיסה יחד, מקנה לשאר חברי הלהקה את היתרון של הפחתת החיכוך עם האויר מצד אחד ואת האפשרות להגביה עוף בזכות משק כנפיו של האווז שלפניו. טיסה במבנה כזה, יעילה ומהירה בכ -70% ממעופו של אוז בודד וכך גדל טווח מעופה של הלהקה כולה. כאשר סוטה אחד האווזים, הוא חש בהתגברות החיכוך בינו לבין האוויר וממהר לתקן את מסלולו על מנת להנות מתנאי מעוף משופרים. כאשר אחד מחברי הלהקה אינו חש בטוב חבר אחר מגבה אותו. חברי הלהקה נוהגים לעודד את מנהיגם בעת הטיסה בקריאות עידוד "קריאות אוזי הבר".
יש לקחת בחשבון, שתמיד יהיו כאלו אשר ינצלו את סגנון הלמידה השיתופי על מנת "לעוף על גבם של האחרים". עם זאת, ייתכן שלשיתופיות אשר לה קשת של גוונים יתרונות חבויים. לדוגמה, מקרה בו סטודנט אחד דומיננטי יותר מחברו, יתכן שהתנהלות זו תעצים אצלו נטיות אשר לא היו באות לידי ביטוי במידה והשיתופיות  הייתה שווה. ובכל זאת, כחלק ממיומנויות המאה ה- 21, סבורה אני שחשוב לפתח יכולות של חשיבה בדמות ניהול קולוברציה. למידה שיתופית של סטודנטים בעלי נטיות חשיבה שונות,  תביא לסינרגיה בלמידה ובהבנה. על המרצים/מנחים לתת את תשומת הלב למבנה המשימה על מנת לוודא שהתוצר יהיה פרי של קולובורציה וקואופרציה גם יחד.

"זהו צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות" / ניל ארמסטרונג

הוא נולד לפני 82 שנה בעיירה קטנטנה בשם וופּא-קונטה באוהיו.
הוא לא נולד בבית חולים, אלא בבית של סבא שלו, בחדר הכניסה.
בגיל 6 הוא עלה כמו כולם לכיתה א'. הוא סיפר לחברים שלו שבחופש הגדול הוא טס בפעם הראשונה בחייו במטוס (דבר שהיה מאוד נדיר בתקופה ההיא).
החלום שלו היה להיות טייס.
בכיתה ג' התחיל לבנות דגמים של מטוסים, בכיתה ט' הוא החליט שהוא רוצה לקחת שעורי טייס. למשפחה שלו לא היה כסף, וכל שיעור טיסה עלה 9 דולר (זה היה המון כסף אז).
אז הוא עבד, קיבל 40 סנט לכל שעת עבודה, ובשביל לממן שיעור טיסה אחד הוא היה צריך לעבוד 22 שעות וחצי.
בתחילת כיתה י' כבר היה לו רישיון טיסה.
כל הבני דודים שלו לא הלכו לאוניברסיטה, אלא נשארו לעבוד בוופא-קונטה אוהיו.
ניל, ככה קוראים לו, רצה ללמוד אווירונאוטיקה באוניברסיטה. לא היה לו כסף, אז הוא קיבל מלגה מהצבא, בתמורה לכך שישרת בצבא כך וכך שנים.
הוא הפך להיות עתודאי, והציונים שלו באוניברסיטה היו מאוד בינוניים, אם לא לומר גרועים.

הוא התגייס לצבא, ונהייה טייס קרב. הוא היה טייס קרב מצויין.

אחרי שהשתחרר, התקשרו אליו והציעו לו להיות אסטרונאוט.
הוא לא חשב על זה אף פעם, להיות אסטרונאוט, כל מה שחלם זה להיות טייס, וזה כבר קרה.
אבל אחרי התלבטות קצרה הוא החליט שהוא מגיע למיונים.

ב- 1965, כשהוא רק בן 35, הוא היה הטייס הראשי של חללית בשם ג'ימיני 8. החללית נכנסה לסחרור, נגמר לה הדלק, והייתה סכנה אמיתית שהיא תתרסק וכל האסטרונאוטים עליה ימותו. ניל החליט לקחת את ההגה של החללית בידיים (זה בדרך כלל לא אמור לקרות, אפילו אז דאגו לכך מחשבים), ובקור רוח מדהים הוא הצליח, כנגד כל הסיכויים, להנחית את החללית על כדור הארץ.

ב- 20 ביולי, 1969, בשעה שמונה בערב, 17 דקות ו- 39 שניות, אפולו 11 נחתה על הירח.
ב- 21 ביולי, בשעה 2:56 בלילה, לפי שעון הזמן העולמי, הניח ניל את כף רגלו השמאלית ולאחריה הימנית על הירח. ואז הוא אמר את המשפט שייזכר לדורות:
זהו צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות.

ניל היה האדם הראשון שצעד על הירח.
לפני יומיים נפטר ניל ארמסטרונג ממחלה, והוא בן 82.

היום לפני 76 שנים הוא עמד ברחבת הדגל בבית הספר בעיירה וופא-קונטה, וסיפר לחבר שלו שעמד לידו שהחלום שלו זה להיות טייס.
בשיעור הראשון הוא סיפר את זה למחנך שלו.
לא כולם האמינו בו, ולא כולם האמינו שהחלום שלו יתגשם.
אבל ניל האמין, האמין שחלומות מתגשמים.

שנה טובה לכולם, שנה של הגשמת חלומות, של גדולים וקטנים. (גיל חדש)

"הצד השני של המטבע" – ייצוג נטיות חשיבה בבלוג למידה - עבודת גמר לשם קבלת תואר M.A- אלה פלג

התמורות שעברו על העולם בעידן המידע וההתפשטות המהירה של טכנולוגיות המידע והתקשורת: (ICT -Information & Communication Technologies ), שינו את מרחב קיומו של האדם, סביבתו החברתית, סביבתו התרבותית, דרך התנהלותו ודרכי חשיבתו. צמיחתן של טכנולוגיות חדשניות אלו  ושילובן בעולם הידע החדש, מזמנת הבנייתן של תפיסות פדגוגיות חדשניות בתהליך החינוכי.

אחד התחומים המרכזיים  בשיח החינוכי הינו תחום הקניית תהליכי החשיבה. אחת התפיסות בהוראת החשיבה הינה  גישת "מיומנויות החשיבה".  (מייצגה המרכזי הינו בלום (Bloom, 1956),  שהציע טקסונומיה הבנויה משש רמות). תפיסה נוספת מכונה: "גישת נטיות החשיבה". Perkins (2009), הגדיר נטיות חשיבה (Thinking Dispositions) כיחידות ניתוח של ההתנהגות הקוגניטיבית. כלומר, קטגוריות המגדירות את איכות החשיבה. פרקינס (שם) מצא, שיש שבע נטיות חשיבה: נטייה לרוחב אופקים והרפתקנות, נטייה לסקרנות אינטלקטואלית, נטייה להבהרה, נטייה לתכנון ולחשיבה אסטרטגית, נטייה לזהירות אינטלקטואלית, נטייה לחפש נימוקים ולהעריכם ונטייה למטא קוגניטיביות.

הבלוג, שהינו יישום טכנולוגיות Web 2.0, מזמן ללומדים מעורבות בלמידה, העצמה תוך מקום להשמעת הקול האישי, מזמן למידת עמיתים, פיתוח חשיבה ביקורתית רפלקטיבית ומעודד כתיבה (קורץ וחן, 2012).

סביבת למידה ידידותית, כמו בלוג למידה, מאפשרת התמצאות קלה ומידית, הפעלה טכנולוגית פשוטה ופעילות עצמאית. סביבה כזו עשויה לקדם שימוש בנטיות חשיבה בצד זימון לפתיחות, חשיפה למקורות מידע מגוונים, בחירה מושכלת ושחרור מתלות. בדרך זו, מתפתחות סקרנות והנעה המובילות לעצמאות וליזמה אישית. תהליך למידה שיתופי בסביבה כזו, מזמן גם למידה ביחסי גומלין חברתיים ובכך עתיד לתרום להבניה ולשכלול הידע של הפרט (וידיסלבסקי, פלד ופבסנר, 2010 ). במחקר שבחן ייצוגים של מיומנויות חשיבה בבלוג לימודי נמצא כי הבלוג מהווה אכסניה נאותה לייצוגים אלו, עם זאת התפתחות מיומנויות החשיבה מחייבת  כתיבת רשומות לאורך זמן, תוך הקפדה על צפיפות זמנים מסוימת בין הרשומות (פורת וקורץ, 2012).

השימוש ההולך וגובר ביישום בלוג למידה במרחב הווירטואלי המשרת את תחומי החינוך והפדגוגיה, מעלה שאלות בסיסיות מהותיות הנוגעות לתהליכים הקוגניטיביים העשויים להתרחש בחשיבה בעת וכתוצאה מהשימוש בו.

כחלק מחובות הגמר לתואר שני בחינוך מגמת התמחות בתקשוב ולמידה  במרכז ללימודים אקדמיים, מחויבים הסטודנטים, לתכנן, לפתח ולכתוב בלוג למידה. המטרה המרכזית הינה: יישום אינטגרטיבי של תכני הלימוד ליצירת תעודת זהות מקצועית שתפרט את עבודת הסטודנט/ית במהלך התואר, התנסויות ותובנות אישיות.

מטרות המחקר:

<!--[if !supportLists]-->א.    לבחון ייצוגי נטיות חשיבה בבלוג למידה, כלומר: האם ניתן למצוא בבלוגים עדויות לתכונות קוגניטיביות המייצגות נטיות חשיבה כגון: נטייה למטא-קוגניציה, נטייה לסקרנות אינטלקטואלית, נטייה לרוחב אופקים והרפתקנות וכדומה.  

<!--[if !supportLists]-->ב.      <!--[endif]-->לבחון את מידת השימוש במגוון ייצוגי נטיות חשיבה ובהיקף  שכיחותן לאורך זמן הכתיבה בבלוג הלמידה.

האמצעי המרכזי לאיסוף הנתונים במחקר הוא ניתוח תוכן של מדגם בלוגי למידה של סטודנטים.

קטגוריות ניתוח התוכן התבססה על מחוון שפותח  על ידי מבצעי המחקר במיוחד עבור מחקר זה.

מחוון זה שימש בסיס לזיהוי נטיות החשיבה ורכיביהם בתוכן הרשומות של בלוגי הלמידה.

ממצאים:

כמעט בכל הבלוגים נעשה שימוש במגוון נטיות חשיבה. בכל הבלוגים נמצאו ייצוגי נטיות חשיבה. יותר מכך, ב- 94% מהרשומות השתמשו הסטודנטים לפחות בייצוג נטיית חשיבה אחת, כשממוצע השימוש בנטיות החשיבה ברשומות אלו עומד על  6.6 נטיות חשיבה לרשומה.

בלמעלה מ- 50% מהרשומות נמצאו לפחות 5 ייצוגים של נטיות חשיבה. משמעות ממצא זה היא שבמהלך כתיבת הרשומות בבלוג הלמידה, הסטודנטים השתמשו בנטיות החשיבה בהיקף ניכר.  

הממצאים מצביעים על עליה פי 2.3 בשכיחות ייצוגי נטיות החשיבה בין תקופת התחלת הכתיבה בבלוג לבין סיומה.

מסקנה:

ניתן לזהות תהליך התפתחות בהיקף ייצוגי נטיות החשיבה  במהלך תקופת הכתיבה בבלוג. דבר המעיד אף הוא, על בלוג הלמידה כמעודד ותורם לפעילות מחשבתית מדויקת ויסודית, חקר עצמאי, חשיבה גמישה ויצירתית ולתהליכי רפלקציה, אשר משפרים את איכות החשיבה ותוצרי הלמידה. 

לרדת מהסוס ולעלות על הרשת

למחרת ל"ג בעומר שנת  1885, חגג זרח ברנט חנוכת בית בפתח תקווה.

127 שנים אחר כך, הוא יורד מהסוס ועולה לרשת.

לפני כמה ימים, הגיעה תמר בתי, תלמידת כיתה ד', הביתה ובידה משימה: עבודת חקר על עיר.

העבודה כללה רשימת שאלות כגון: שם העיר, שנת הקמה, אישים מפורסמים, למה בחרת עיר זו וכיוצא באלה.

תמר, שמתהדרת כבר בבלוג פרוטפוליו משל עצמה, הציעה להכין את העבודה ביישום בלוג.

קיבלנו אישור חריג מהמחנכת, לאור הנסיבות (משפחה מתוקשבת...) והתוצאה לפניכם: http://petachtikvatamarpeleg.blogspot.com/

בתחילה, שרטטנו את מפת הבלוג. תמר ציינה תחומים שמעניין אותה לדעת על העיר (שירים, סרטונים, תמונות, מה אחרים חושבים עליה ועוד).

גדלתי בפתח תקווה, ברחוב שטמפפר ולמדתי בבית ספר סלומון. בשביל פתח תקוואים, הבלדה על יואל משה סלומון וחבר מרעיו היה מעין המנון והזיל דמעה בכל טקס בבית ספר. בשביל תמר, פתח תקווה זה בעיקר סבא וסבתא.

החלק הטכני, כלל בתוכו פתיחת בלוגים, הכנת לוח שיתופי, הכנת טופס שיתופי, חיפוש מקורות מידע ועוד.

החלק האיכותי הגיע מיד אחריו. היה חשוב לנו להציג את המידע שאספנו בדרך יצירתית וחדשנית.

הבלוג שנוצר מיועד לילדים בגיל בית ספר יסודי ולכן היה דגש על ויזואליות ושילוב של מולטימדיה.

לאחר שהקטגוריות נאספו ומוינו, התלבטנו לגבי מיקומן בדף. לאחר חשיבה מחדש על התכנון, הנושאים, מידת חשיבותם ו"עניינם לציבור", מוקם זרח ברנט במקום של כבוד במרכז הדף ושאר הנושאים נפרסו מסביבו.

תמר עיצבה את החלוקה כ"דלת" ו"חלונות" מסביב וקבעה את השם: "חלון לפתח תקווה".

חלונות לעבר ולהווה.

הדלת שבמרכז פותחת צוהר לבלוג אישי של זרח ברנט – ממייסדי העיר. בבלוג, הוא מספר על קורותיו (הוא ממשיך ומספר...). הרשומות מוצגות כרונולוגית במבנה זמן נרטיבי הפוך כפי שנהוג בבלוג (פוסט שנכתב אחרון מופיע ראשון). בנוסף, שובצו תמונות שבחרנו ממקורות מידע שונים ברשת. תמר הוסיפה גם כמה שירים אסוציאטיבים בהתאם לרשומה.

בתחתית הבלוג צירפנו מפה אינטראקטיבית המתארת את מסעו (ובכל זאת, הוא עלה לישראל 9 פעמים...)

תהליך העבודה המשותף היה מלמד ומהנה עבור שתינו והוא עדיין בעיצומו (עד עכשיו פתחנו חלונות לעבר ועכשיו אנו פותחות צוהר להווה).

הבלוג, שימש במקרה זה כאתר סביב נושא וזימן הבניית ידע תוך שיתוף עמיתים ללא הגבלת גיל, שיוך או מקום פיזי, סביב  עניין משותף. בבלוג שולבו תכנים מתודעת הפרט או הקולקטיב. יתרונו המשמעותי שהוא נמצא על הרשת ונגיש מכל מקום ובכל זמן.

אין ספק, כי בתהליך הלמידה שנעשה כאן, יתרונות יישום הבלוג באו לידי ביטוי. בתי הפכה למומחית בתחום התוכן ובמקביל, ההנעה, היצירתיות והמוטיבציה גברו.

המשימה המרתקת ביותר היתה "מהי פתח תקווה בשבילי". הרעיון עלה כשתמר שאלה אותי שאלה זו והתקשרה גם לסבתה וכדומה.

החלטנו לרתום את הטכנולוגיה למשימה זו. תמר העלתה את השאלה לטופס מקוון ואני הפצתי אותו באמצעות פרופיל בפייסבוק (בו איני מכירה באופן אישי את כל "חברי") וגם באמצעות הדואר האלקטרוני.

את התשובות אספנו ונעצנו בלוח שיתופי. נוצר לנו מקור מידע חדש, שיתופי, של חוויות אישיות מהעיר.

חוכמת ההמונים נאספה באנונימיות ובמהירות מאנשים ברחבי העולם אשר אינם מכירים בהכרח זה את זו / אותי או את בתי.

זרח ברנט עלה על הרשת ואנחנו על הסוס! :-)