יום שבת, 19 בנובמבר 2011

"בילדותי נאלצתי לקטוע את לימודיי כדי ללכת לבית הספר" - ג'ורג' ברנרד שו

התמורות שעברו על העולם בעידן המידע וההתפשטות המהירה של טכנולוגיות המידע והתקשורת שינו את מרחב קיומו של האדם, סביבתו החברתית, התרבותית, דרך התנהלותו ודרכי חשיבתו.

השימוש והשליטה בטכנולוגיות אלו הן בבחינת תנאי הכרחי להשתלבות בעולם החדש.
בהיותה רלוונטית ביותר לתהליכים מרכזיים של למידה והוראה, מהווה טכנולוגיה זו (ICT) אתגר עצום עבור מערכת החינוך. היא יוצרת שינויים המחייבים את מערכת החינוך להגיב, להתמודד, ואף להשתנות (סלומון, 2000). טכנולוגיה זו נתפסת כיום כזרז פוטנציאלי של שינויים במערכות חינוך, וכאמצעי שיאפשר לצייד את אזרחי העתיד בכלים הנחוצים לחיים בחברת המידע (מיודוסר, נחמיאס, ברוך וזוזובסקי, 2001).

צמיחתה של הטכנולוגיה הזו מזמנת תפיסה פדגוגית חדשנית המקדמת מעורבות גדולה יותר של הלומד בלמידה תוך ניהול עצמי וכן, הזדמנויות חדשות ואפשרויות לקהלים שונים לבוא יחד כדי לשתף פעולה בדרכים חדשות וליצור ידע חוויתי חינוכי מתקדם.

החל משנות ה – 80, בד בבד עם תחילת עידן הידע ובעקבות נגישות הידע, התפיסה החינוכית השתנתה: לא עוד לימוד ידע אלא עיסוק בידע, כשהוראת החשיבה כמו תפיסות אחרות בחינוך הפדגוגי עשתה מסלול מעגלי: מרכישת הידע ליצירת הידע וחזרה.

בשנים האחרונות, המבחנים הבינלאומיים בודקים אוריינות - יכולות הסקה והקשה מתוך ידע קיים אל מצב חדש.

בכינוס של ה-OECD שנערך לפני כשלושה שבועות, יצאו תיגר כנגד ההשכלה במתכונתה הנוכחית.

ממחקרים שנערכו עלה שרכיב ההשכלה הפך דומיננטי פחות ופחות ושבעלי השכלה נמוכה מצאו תעסוקה טובה יותר מבעלי השכלה גבוהה משלהם, ממצא חריג בעולם הישן.

המבחנים הבינלאומיים החדשים, שיכתיבו את אופי החינוך בעשורים הבאים, יבדקו כ-15 מיומנויות, אשר נמצאו כנדרשות וחשובות ביותר במאה ה-21: פתרון בעיות, עבודת צוות, תקשורת מילולית, השפעה על אחרים, תכנון זמן אישי ועבור אחרים, קריאת טקסטים ‏(פרוזה או מסמך‏), יכולת חשיבה במונחים כמותיים, שימוש באינטרנט ובמחשב ועוד.

בעיני אין כאן ממצא חדש במיוחד אלא אם כן, יתנו דגש במוסדות ההשכלה על טיוב נטיות חשיבה בעלות תכונות אינטלקטואליות אשר להן השפעה ישירה על איכות החשיבה.


מצרפת כתבה רלוונטית מעיתון מעריב.

אין תגובות:

פרסום תגובה